שירים

דמדומי אהבה

מחליקה נפשי

על פני מרחבי

שדות חייך,
מסע מטורף אל
זיקי מציאותך

השונה.

כקשת הבר
בליטופי
חורף ארגמן,
שמי דמדומים

דועכים לצפונות

נדודיי

הבולטות בי
ברגשי אהבה.

 

מתבונן לעומקי

ליבך,

בשעתי הבודדה
ורגבי רגשותיי 

מלטפים מילותייך

בערימות דמעתי

הבודדה לראותך.
 

מייחל לך,

לעת דמדומים
על שלל צפונותיי,
ההולכים צדקתם

ישרים
אל מבואות  

חלוצי אהבותייך.

 


והנני
מצפה לך
בצל לחישות הנר
הגוסס,

לעת ערב בא
לערטלני

בחליפות גופך

חום
עקידת בעירת יומי
בלעדייך

תגובות