מתי יבוא יומי

צעיר ונבזה

נטשתי בית אמי.

בועט ומורד

עזבתי מוסר אבי.

אהבתי רע

שנאתי יושר

תאווה בלבי

על מעשה אדם

חרפת איש

בזוי אדם

שנברא בצלם אלוקים.

נשלכתי למעמקי-מים

יגעתי ואין מעמד.

נשאתי חרפתי     

רוגז ורועש   

וקולי לא נשמע.

בועט כחיה שחוטה

ואין עימי  עוזר.

נפשי בוערת

נחנקת מזוהמה.

כשבר גלים

מתנפץ עולמי.

תם כוחי

עייף בשרי

בלו עצמותיי

מצרות נפשי.

ואומר מתי יבוא יומי

טוב לי יום מתתי.

כהדף עשן

תנדוף רוחי

מעל פני האדמה.

על קטיפת ענן

ארכין ראשי.

ותהי זו מנוחתי

ותהי זו נחלתי....