יצירות אחרונות
הן אפשר (1 תגובות)
גד רוטשטין /שירים -11/05/2024 12:33
מצביא ומנהיג (1 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -11/05/2024 11:31
אַהֲבָה בִּימֵי כוֹלֶרָה / 2 / (5 תגובות)
רבקה ירון /שירים -10/05/2024 19:48
הנביא עמוס ובשורתו/ מאת: אהובה קליין (c) (3 תגובות)
אהובה קליין /שירים -10/05/2024 18:09
מהרהר ביופייך (9 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -10/05/2024 09:05
קְצָת קְצָר-צָרִים וְלֹא קְשׁוּרִים (12 תגובות)
אביה /שירים -10/05/2024 07:52
וויז (4 תגובות)
אדם אמיר-לב /שירים -10/05/2024 06:17
סיפורים
המשקפים האפורות של אלוהים הבנאליהוא היה פקיד אפור, אשתו הייתה עקרת בית שחור לבן ואיך שהוא נתן יחס לילדיו הם היו שקופים. הפרויקטים שהוא הרים היו גרנדיוזיים במידה אוניברסאלית, אבל הוא לא אהב את העבודה שלו, מקצוע שההורים שלו בחרו עבורו, הוא תמיד רצה להיות סופר או אולי משהו עם חיות. היו לו משקפיים אפורות, שראו את חצי הכוס הריקה. היו 5 מיליארד אנשים שסגדו לו אבל הוא רק חשב על כמה מיליוני האתיאיסטים שלא האמינו שהוא קיים. נשים יפהפיות צעקו את שמו כשהגיעו לאורגזמה, אבל הוא תמיד זכר להסתכל על אשתו שהוסיפה כמה קילוגרמים במותניים. מסכנה, היו לה עצבים חלשים וכשהיא הייתה עצבנית, היא הייתה אוכלת, ועם כל הסיפור עם היהודים בזמן האחרון היא פשוט הייתה יושבת עם גביע 2 קילו של גלידת האגן-דאז מול הטלביזיה. הייתה לו אות ב-א"ב, ספרים עליהם היה מקבל תמלוגים וכוחות על. אבל הוא רק זכר לחשוב על ה"דסק" שמחכה לו בין שמונה בבוקר לשש בערב, עם הפסקת צהרים של חצי שעה. הוא היה חוזר בערב הביתה ואשתו הייתה מסתכלת על הפנים האפורות שלו ואומרת "אלוהים..." והוא הסתכל עלייה והמשקפיים שלו גרמו למותניים שלה להיראות כמו שני בלונים פורחים לו רק היה מוריד אותם. אבל היה לו מינוס גדול מידי, לראות משהו בלעדיהם. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |