שירים

קרקע מוצקה

גם שנפלתי מגובה העננים
וכמו התרסקתי לאלפי רסיסים
עדיין מבפנים היו יסודותיי איתנים
גם כאשר הרגשתי בתוך תוכי בשינויים
קיבלתי עליי את כולם ללא תנאים
נכנעתי לכל אותם המאוויים הכמוסים
שתמיד דהרו בראשי כמו עדר סוסים
טיילתי בארץ לא נודעת מוקף בשיממון
הרגשתי כיאה לאדם שנתקף בשגעון
עצבות ודכדוך השתלטו על חיי
שוב לא חשתי בחום השמש שמעליי
תהיתי בדמיוני או אלוהיי עד מתי ?עד מותי
האם אי פעם אשוב לקדמותי
כמו ילד ישבתי על רצפת העולם
צירפתי פיסות של פאזל חיי לתמונה
בסופו של דבר נותרה לי רק האמונה
שבכוח הרצון אשוב אל חיקו של ההגיון 

תגובות