"מי אני"

ואני שואלת:"מי אני"

דור "ראשון"

או "דור שני"

לי התשובה

תמיד הייתה  ברורה

ובכן –למה באה השאלה ?!

נולדתי בשואה;

בת שלש  שנים הייתי-

כשנגמרה המלחמה.

אמנם נוצרים הסתירוני

מפני הארורים

אך לא סבלתי

בתקופה הזוועתית

לעומת האחרים...

אומרים לי גובי עדות:

"מצטערים –היית צעירה

פחד ,וטראומה  נוראה

ואיבוד הורים,אח

ומשפחה-

גם מסתור שלוש שנים-

כל זה אמנם עצוב-

אך "זה לא נקרא"...

ועדות לא נגבתה...

אף לא  שלקחוני  בכוח

מהבית החם  הנוצרי,

לבית היהודי-

למשפחה טובה אמנם-

אך מוכים קשות בעצמם

נוראות   מהשואה-

לא מזיכרונות  של

פחד ומורא

ולי בגיל כמעט ארבע

היו זרים ומפחידים

שנמשכו  חדשים ואף שנים

ולא שעות-כפי שאולי חושבים...

"כי ילד שוכח מהר"

כתב  בן  משפחה  במכתב

וחוזרים על זה

בגיל ארבע-

לטובת עמו ולטובתו

ולי אומרים בגיל ששים

כי זה אמנם סיפור נורא

אך לא היסטוריה

של השואה...

ואז כתוב על "דור שני"

שמחקרים מראים

שבני הדור השני

(חלקם)  םובלים

מ"תסמונת הניצול",

זו מאופיינת בדיכאון,באשמה,

בדימוי נמוך,

ובקושי לחדוות ושמחת חיים.

ופתאום - הרגשתי- שזו אני.

אולי הם צדקו שאני רק דור שני

ושמא יכול אדם להשתייך

לשני דורות גם יחד?!

וזו אני?!

ואני שואלת:"מי אני"

דור "ראשון"

או "דור שני"

לי התשובה

תמיד הייתה  ברורה

ובכן –למה באה השאלה ?!

נולדתי בשואה;

בת שלש  שנים הייתי-

כשנגמרה המלחמה.

אמנם נוצרים הסתירוני

מפני הארורים

אך לא סבלתי

בתקופה הזוועתית

לעומת האחרים...

אומרים לי גובי עדות:

"מצטערים –היית צעירה

פחד ,וטראומה  נוראה

ואיבוד הורים,אח

ומשפחה

גם מסתור שלוש שנים-

כל זה עצוב-

אך "זה לא נקרא"...

ועדות לא נגבתה...

לא  שלקחוני  בכוח

מהבית הנוצרי,

לבית היהודי-

למשפחה טובה

אך מוכים בעצמם

נוראות מהשואה-

לא מזיכרונות  של

פחד ומורא

אך לי בגיל כמעט ארבע

היו זרים ומפחידים

ההורים ה"חדשים".

לא מהדמעות

שנמשכו  חדשים ואף שנים

ולא שעות-כפי שאולי חושבים...

"כי ילד שוכח מהר"

כתב  בן  משפחה  -

במכתב-"כולם אומרים".

קורעים תינוק

בן שבעה חדשים ממשפחתו

וחוזרים על זה

בגיל ארבע-

לטובת עמו ולטובתו

ולי אומרים בגיל ששים

כי זה אמנם סיפור נורא

אך לא היסטוריה

של השואה...

ואז כתוב על "דור שני"

שמחקרים מראים

שבני הדור השני

(חלקם)  םובלים

מ"תסמונת הניצול",

זו מאופיינת בדיכאון,באשמה,

בדימוי נמוך,

ובקושי לחוות שמחת חיים.

ופתאום - הרגשתי- שזו אני.

אולי הם צדקו שאני רק דור שני

ושמא יכול אדם להשתייך

לשני דורות גם יחד?!

וזו אני?!