חזרה ליצירות
שירים

אישה

מנדי | (01/04/2007 11:39) | 38 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
פצועת אהבה, נפש אנושה
בלבוש מינמלי נצבה אישה
בצר לבבה מצאוה הרעות
אשר הפכוה אט לכלי מופקר
מכרה צלמה בדמי מעות
בצער חרישי וביגון מר
 
אנשי דמים, בני מוות שאיבדו צלם אנוש
קדמו דמותה הצנום בתאוות דם
ותלחש תפילה , תפילה לאובדן זכרון
בתוך מכלא נטוש בתוככי גיהנם
לכל המדוה לכל הכאב חשה קפאון
קפאון זמן ורגש , כלאה דימעה ולבה דמם
 
לייסורי הגוף תאנח בדממה במחול השדים
לא בכתה, לא הרימה קול לפני המתים.
בזויה, מחוללת וטמאה צעדה לביתה
בקול  צעדה נשמע תיקתוקי זמן שהופשר
ותיראה לעיני-כל בענותה , בשפלותה
מנחמים אין, רק מבט בוז אל ליבה חדר
 
בגעגועי צניעות תתגנב אל ביתה בשלום
ומצאה את מחמל נפשה המוחה חרפת יום
עיני הילד וידיו השלוחות הפכוה לאישה אוהבת
מצמידה אל ליבה מתרפקת אליו ומצחקקת
מעתירה נשיקות בדימעה שוחקת אליו ובוכה
והוא מאמצה בחוזקה וינום בבטחה
 
ותשליך נפשה ארצה במרירותה
על חיים אשר הפכוה לחבלי מותה
ותבך על הילד, על אשר יוליד לו המחר
ותמחה הדימעה שקפאה בעיניה
ותרווה צמאונה במי מרים ממר
המהולים ביגון ובכאב חייה 

תגובות

חזרה ליצירות