חזרה ליצירות
שירים

חברים

רע שרון | (20/03/2007 19:37) | 117 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
 
לפני שאני אכתוב את השיר, אני מצטער שהוא יצא מגעיל.
פשוט זרקתי רגשות על הדף, וזה מה שיצא.
השיר הזה הוא 3 דקות של כעס.
 
איש קטן וענו הנני
יודע אני גבולותיו של כוחי.
הרוח נושבת, העץ עוד עומד,
אני עוד נשאר, אני מתמודד.
מחזיק בקצה משופשף וחלש,
אבל עוד מחזיק - אני לא מיואש.
 
כל עוד לצידי עומדים חברים,
אני מרגיש טוב לגבי החיים.
רואה את העולם במשקפיים ורודים,
וכל יום אומר תודה לאלוהים.
 
אבל האם באמת יש כזה דבר?
אולי זה רק דמיון אבסטרקטי ומוזר?
אולי אין אנשים שיתמכו בכל מצב?
אולי כל הדמיון הזה הוא רק שקר וכזב?
 
פעם חשבתי שהיו לי חברים.
עכשיו אני רואה אותם כאנשים זרים.
רק ברגעים שהמצב קשה מאוד,
אפשר באמת מידת חברות לאמוד.
 
"חבר" אחד, במקום לתמוך, חיפש על מי אפשר לדרוך.
"חבר" אחר, הוא סתם דיבר, ובסוף לא רצה להישאר.
עוד אחד, נראה נחמד, הלך, השאיר אותי לבד.
והרביעי, לצערי, אפילו לא דיבר איתי.
 
איש קטן וענו הנני
יודע אני גבולותיו של כוחי.
הרוח סוערת, ואני כנוצה,
מתעופף ונשבר ונופל לביצה.
היאוש  גובר, אני מאבד אחיזה,
כבר אין שום קצה שיציל מצרה.
 
כי יותר לא עומדים לצידי חברים.
עכשיו זה רק אני, לבד מול החיים.
משקפיים שחורים, וכבר אין לי אלוהים,
אני לא באמת צריך כאלה אנשים.

תגובות

חזרה ליצירות