שירים

העולם הוא מסווה של סוכריה בפה התינוק

שקרים וכזבים,
יש בארון שלדים,
עוד מאז שהיינו ילדים.
 
הרוע והטוב נפגשים בסערה,
וזב דמו של שובר הגלים,
וכך לא בכדי בשנייה זעירה,
אמת מתנפצת מעל ששת החושים.
 
העולם הוא סלט של רצונות ודחפים,
בו תקווה ואושר נרדפים ונרצחים.
העולם הוא מסווה של סוכריה בפה התינוק,
כי מאחורי כל שמחה ,
מסתתרת זוועה,
נחבאת שתיקה.
כשכל התבהרות,
מגלה עוד בדידות,
הקירוב הוא שיתוק,
שהופך לניתוק.
האושר הוא תחפושת,
האהבה מלכודת.
 
ואם נפלתי בפח,
ואם אשמח,
אהיה חייב להקיש על הסלע הגווע,
וברגע של טירוף משווע,
 
לעצום את עיני.
לשכוח,
ולהעלם.
 

תגובות