שירים

מתמידה לחייך..c) 27.2.07)

מתמידה לחייך..27.2.07

ובידי - תרמילי, בו ארזתי לבבי.

רגלי טופפות,  נושאות אותי

לא אדע לאן.

שעה ארוכה, בשום מקום,

צולל אל נבכי הזמן.

ושחפים , מעל חוף ים לא מוכר,

תרים אחר הגעגוע 

מעלים בחכתם
רק... דגים.
 
קשקשי הזמן, הקהו חושי.
שבתי לבוסס בחופי אהבתי
                             לא מצאתי אלא,
                                      צדף
                                     ותלתל
                                  ולב פתלתל.

                    חפנתי את הגלים אל החיק
                 קרב אליהם ועם דמע מתרחק
                    ומסביבי - הים הפך מלוח.
                   
                       עיתון של אנשים חכמים,
                              על החול זנוח,
                          תמונתה - על השער,
                              לא נתנה מנוח.
                         
                           ופעוט, הטיל מימיו
                             בדיוק על החיוך.
                        
                         ארזתי שוב את לבבי,
                               על חוף זהוב
                                 נותר עיתון.
 
והעלמה
שאליה, הלב כמה
עודנה עלומה.
 
ועדיין,
על עיתון מצהיב מחייכת...
לא מושגת.
                                  * * *                                                        
כל הזכויות שמורות ליעל כרמי גבאי(C)

תגובות