שירים

מקור החיים

               

אז הלכת אותי בנתיבך, כך את אומרת

ואפילו ראית פסגה אחת  ואחריה מזלג וואדיות

באת ועלית מן העמק ובידך חיוך אחד 

לתת אל ידי וגם אור ומעט צרי

 

אני יתום במרחב, עובר בין רגבים של אמש

חוזר בהנץ ובא אל מרגלות ויוצא במבוכים

חוזר אל בינות לסלעים הלבנים שהיו, שיהיו

סומא מראות עמקים רחוק מפסגות

בא שקט נינוח אל ערבים

 

התעקשת וחיית אותי בחייך, כך את אומרת

נשמת נשמותיי הקטנות

באת אל עיניי בחלומות אביביים

ובלילות כחולים תחת פרחי היסמין

 

אני הולך על פס אחד אפרורי ויבש

מוקצה של חיים

רואה זרדים מונחים בצד דרך

ואבנים קטנות מאוד משמיעות רעש בצעדי

 

גם גבעולים יבשים של פרחים שהיו

ופחית חלודה ריקה ממים

דומה מסתכלים על פסיעות עוברות

כמו הרוח שקמה או אובך נישא חולף ונעלם

 

ובלכתך אין יותר לאן ללכת.

תגובות