שירים

עכו של ילדותי

חומות החוסמות את הים הכחול.
ריחות הקפה וגלים נשברים.
בדרום רגלך תגרוף את החול,
ומציל ענק, לסוכתו הוא משכים.
 
בנבכי העיר גאיות עמוקים,
אקליפטוסים רמים בתוכם נטועים.
בצפון ביצות, צפרים ופרחים,
מידי ציידים וקוטפים נחבאים.
 
עת תטייל על שפת הביצה,
יזהרו שטיחים של צבעי כלנית.
ורוד ואדום לבן וסגול,
נרקיסים, ברווזים, ופרדה מרדנית.
 
ילד כי ישחק בשדות הפרושים,
ידיו את עתיקות האתמול יחשפו.
משקלות, מטבעות, ומנורות של שמנים,
סודות העבר מן העפר יעלו.
 
וקפא העבר בדמיונינו הקט,
אבירים ושועים בחאן יעברו.
ותותחי נפוליאון בחומה יחבלו,
אך לה לא יוכלו, בונפרטה נמלט.
 
ולוייתנית גאה תותר מזקיף,
חותריה כולם ילדים עקשנים.
ידם משוטם לא תוכל להקיף,
אך לקברניטה הגאה כולם ימאים.
 
עת לנמל ישובו, כל משוט ב"היכון",
בגאוה יביטו לשמאל לימין.
ו"דויד נוי" לאיטה ברציף תעגון,
ואפנדי מביט ואינו מאמין.
 
 
והרציף כולו מלא בגלילים,
עליהם תנוע הסירה למקומה.
וריחו של הים, וזיעת החותרים,
ואט אט תשוב הסירה למעונה.
 
 
זכויות שמורות - יואל מצגר

תגובות