חזרה ליצירות
שירים

הטעם המר

חיים שביט | (07/01/2007 19:03) | 117 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
 
         את הפנים בלבך,עדיין מרגיש,
       וחש את העצב עמוק ומביש,
       החוט שגישר את הלב זה שנים,
       הפך לרופף ותלוש עם טלאים.
 
•
       האמת מסתתרת אי שם בלבך,
       כמרשם חרוטה היא עמוק בתוכך, 
       אותך הוא אוהב כבדמות אגדית, 
       ככאב, המפלח את לבו בחנית.
 
•
       הרגש, גווע אט, כי חדל לקוות,
       מגמגם ממחסור של ימי אהבות.
       אינך מתארת מה עובר בלבו,
       כשהדממה חודרת ללשד קרבו.
 
•
       יודע, מודה וזוכר גם עבר,
       לכן גם הצדק השאיר, טעם מר,
       גם כשהרגש עצר את דרכך, 
       זוכר הוא ימים שכבשו את לבך.
 
       דעי שעמדת כתורן איתן,
       בכל משימה הובלת כספן,
       ואת השובל שהשארת מאחור,
       בלבו גם יודע, הוא לבן וטהור.
 
       חיים שביט.

תגובות

חזרה ליצירות