אתמול כשכעסת / רונן

אתמול כשכעסת / רונן

אתמול כשכעסת! פתאום, הרגשתי נפלא

פנייך התכסו בחשרת עננים

אבל נסתרת מאחור השמש חייכה

הטחת בי בשצף קליעי טיעונים

אשר ניקבו בי חורים של שמחה

הגם לזאת קוראים אהבה ?

אתמול כשכעסת! מילאת אותי ברוך אלים

אתמול כשכעסת! אלה לא היו רק המילים

אתמול כשכעסת! טענת בי מחדש את כל החללים

אתמול כשכעסת! נזכרתי שוב בלהט לילות כחולים

אתמול כשכעסת! ירדה עלי שלווה חולה

טבעתי לתוך עיני חימה גדולות

ואת התרתחת שאני לא משתף פעולה

הנה, בעוד רגע מגיעות גם הקללות

ותהיתי האם גם אהבה זה סוג של קללה

ועל איך כשאת כועסת את נראית נפלא

אני כבר לא זוכר על מה היה הריב

אולי על כמה שאני אנוכי או אדיש

תדעי לך! שזה אותי בכלל לא מעציב

הלוואי והרגשת עכשיו את שאני מרגיש

פשוט עמדתי שם, לא יכול להגיב

לא לחבק, להסכים – בשקט להקשיב

אני לא מתעלם, את רואה? אני מפנים

זה נכון, את צודקת! אני לפעמים מגזים

עדיין את הד כעסך גם בשירי שומעים

אבל האהבה פורחת גם בזמן שמתרגזים

העולם נראה חי הרבה יותר, אתמול כשכעסת

בתוך כל שמחת הריב וששון המדון

עלצתי בתוכי,  בעצב מאושר, ישר איך שלריב איתי נכנסת

ידעתי! שאהבה כזאת היא מתכון בטוח לאסון

ושאחרי ריב כזה כמה טוב יהיה ביחד איתך לישון

ואם בכלל אפשר, אהבתי אותך יותר, אתמול כשעלי כעסת

אתמול כשכעסת! מילאת אותי ברוך אלים

אתמול כשכעסת! אלה לא היו רק המילים

אתמול כשכעסת! טענת בי מחדש את כל החללים

אתמול כשכעסת! נזכרתי שוב בלילות כחולים

אני לא מתעלם, את רואה שאני מפנים

זה נכון, את צודקת! אני לפעמים מגזים

עדין את הד כעסך גם בשירי שומעים

אבל האהבה פורחת גם בזמן שמתרגזים

אתמול כשכעסת! צעקותיך היו לי כשירה

הבנתי עד כמה אני אוהב אותך – ממש נורא

זאת בטח אהבה, כי לחיות איתי זה רק מבחירה

אתמול כש... חושלה מחדש אהבתינו ועל כנה נותרה

איך זה אפשרי בכלל לאהוב ולכעוס, איך את מצליחה?

© כל הזכויות שמורות לרונן