יצירות אחרונות
האדם והטבע (0 תגובות)
אריק חבי"ף /פוסטים -19/11/2026 21:07
שיר השבוע - נִשְׁמָתִי שֶׁלִּ (1 תגובות)
דן יעקבי /שירים -19/11/2026 21:07
שלושה זבובים (0 תגובות)
אריק חבי"ף /שירים -19/11/2026 20:38
בתוכי ציפייה (3 תגובות)
**לנה** /שירים -19/11/2026 17:08
חלום ליל סתיו (13 תגובות)
דינה קגן /שירים -19/11/2026 12:48
סיפורים
תאומים
יש לי הרבה ילדים, ואני אוהב את כולם.
אפשר להבין, אם כך, למה תינוקות רכים כבר לא העסיקו את מחשבותיי.
הם כל כך חמודים, כל כך עגלגלים. כל הזמן מפהקים ומתכרבלים.
האושר שהביאו לי היה עצום. עד כדי כך, שכאשר הגיעה השלישייה אחריהם, כבר לא ידעתי אם נשאר לי מקום בלב לשמחה. כמה אדם יכול לשמוח? לכל דבר יש גבול. או כך חשבתי בהתחלה.
כאשר השלישייה גדלה מעט, מצאתי את עצמי מטפל בהן בלי הפסקה. בהתחלה הייתי אובד עצות - טיפול בשלוש בבת אחת הוא לא עניין פשוט. אבל אט־אט הבנתי: האושר שלי לא נעצר בתאומים, אלא הלך וגדל ללא גבול.
השלישייה דומה לתאומים, ושונה מהם כל־כך. שלושתן לא מוכנות להישאר ולו לרגע בודד אחת מבלי שתי האחרות.
אני חייב להאכיל את שלושתן בו-זמנית, לרחוץ את כולן באמבטיה אחת, לטייל עם שלושתן ביחד, כאשר אני מחזיק ביד את הראשונה שנותנת יד לשנייה והיא מחזיקה בידה של השלישית. כך אנו הולכים בכל מקום, כמו אימא ברווזה והאפרוחים שלה.
בטח תרצו לדעת איך אני קורא להם.
אני חושב שאולי הגיע זמן שתכירו אותם אישית.
ילדים, בואו אלי.
נא להכיר את התאומים שלי, הסוגריים היקרים שלי - ( ).
והנה השלישייה. בואו מהר לכאן יקירותיי, כולם רוצים לראות אתכן, את שלוש הנקודות היפהפיות שלי. כולם רוצים לראות איך שאתן מוסיפות משמעות חדשה לדברים ישנים...
ואם כבר מדברים, בת זוגתי, השפה העברית שוב בהיריון. תגובות
דינה קגן
/
נפלא
/
19/11/2026 16:04
שמואל כהן
/
רעיון מקורי, שנון ומלא הומור ❤♥❤
/
19/11/2026 17:06
אריק חבי"ף
/
חביב וליצני כראוי
/
19/11/2026 20:56
התחברותתגובתך נשמרה |