סיפורים

עלילותיי חבר לי חרוז ובואו לכרוז

א.אני הולכת אל הדרך והיא למיטיבי לכת לאן אני הולכת לאיש שלי האהוב הוא כזה חטוב לא אוהב להיות רטוב ,יחד אנחנו עושים כושר המשפט הקבוע שלו הכי טוב שכל אחד יעשה ביושר באושר וזה נותן לנו עושר רוחני ונפשי וביחד נוכל ארוחה שהיא רק כשרות הלכתית .
לא עושה הנחות רק הלכות  כי הוא מתחזק קושר קשרים גם בשרוכים וגם מדבר עם הרבי על קרש ומערוך ועל לאכול קולרבי.
ב.לי הוא מתלונן שאקפל ואעשה כביסה אבל כבר הבאתי את הכבשה הביתה אין לנו כבשה בבית והיא כבר בארון משלשום בדרך ראיתי את חיים מהמכולת אמרתי שלום דיברנו על חלום שהיה לו להגדיל את החנות אבל צריך ממש הרבה סבלנות לעשות גם בעדינות בלי רחמנות עם אדישות.
ג. כי העדשים שעשיתי למרק כבר בטח הושרו ואוכל לעשות מרק אבל אני רוצה עדשים של שוקולד לטבוע בקקאו ולהרגיש שאני מעופפת בשמי הסוכר .היי טלטול , חיים העיר אותי כי סוחררתי ולא שמעתי ממנו אף  מילה ככה טיילתי פגשתי חברים ופתאום הרגשתי שגדל לי האף ויש קן בשערי של ציפורים מרוב שישנתי בהקיץ ודיברתי בלי להציץ שקרים על גבי שקרים התחלתי לשיר ואין מי שמרים אולי עוגת שמרים ,
ד.נזכרתי כי לא ביקרתי את סבא ,לסבא ג'פטו יש קרשים חדשים והוא הבטיח לעשות איתם משהו לפני שאני מפנה אותם . הוא ככ אוהב ילדים .
ה. מי זה שם מרים קולו פתחתי עיניים חמישים מטרים ממני עמדה חסידה צחורה והחזיקה צרור קטן . בבית כשחזרתי שתיתי מיץ עגבניות וישר חשבתי כמה שטויות במיץ יש במוחי והתחלתי לשיר שטויות שטויות במיץ ... 


winkdevillaugh

תגובות

אריק חבי"ף / השורה האחרונה / 18/11/2026 12:26
אריק חבי"ף / השורה האחרונה / 18/11/2026 13:40
שמואל כהן / סיפור משעשע, שובב ומלא דמיון!🌹🌹🌹 / 18/11/2026 14:59
גלי צבי-ויס / סבא ג'פטו / 18/11/2026 16:24