זיכרון וגעגוע

קראתי. זה מייחם, אז מה?

נחמד מאוד.

איזה כיף זיכרונות כאלה ורגעי אהבה ותשוקה תודה על שיר מעולה 

הדימוי של נשירת החלוק כ"עלי השלכת" מרשים - במיוחד שאחריו מופיע - אין והכל. חיים ומוות בו זמנית, אם כי יש טעם גם להתיחס לצבעי השלכת שמסמנים תשוקה, להט, נדירות.

גם הרפרור לשיר השירים "עלתה מן הרחצה" מוסיף נדבך נוסף לשיר התשוקה-הזכרון-הנוסטלגי הזה, והרוח הקרירה מחלון חדרה [לי בכל אופן צצה תמונה משיר "הוללות" של ביאליק - היא יושבה בחלון וסורקה שיערה, או גם לאותה איזבל שישבה בחלון וחיכתה לאחאב, או לחלונות של הרמונות נשים - ובכלל חלון הוא אחד מדימויי התשוקה הימיביניימיים הידועים] - איזו תמונה נהדרת.

.

גישושים ראשונים לשפת הגוף - גם בדרך

אל ביתהּ, גם אִתהּ, שניכם. 

ברשותך, יצחק:

שיר עדין-עדין, היסוסים עונתיים גם-ו-גם:

סתיו סרבן = ביישנות; 

קיץ טרם הגיע = עכשיו - או לעולם לא. 

השיר מתעכב בסביבה, בעונה, ברגשות 

הפנימיים - עד שמגיע רגע המפגש, נכונותהּ

- והתמונה האחרונה, הדימוי האחרון.

למטה כתוב רמז-תאריך והכיתה, י"ב -

והמשמעות, במשפט נוגע. 

תודה רבה-רבה, יצחק יקר. <לב>

רבקה

---

איש יקר

לאחר האפלה-החושך מגיע תמיד האור

שיר קסום ויום קסום

ממני מרים