פרחים ודו"ח חניה.

פרחים ודו"ח חניה.

"הַנְּתִינָה הִיא מַעֲלָה שֶׁאֵין גְּדוֹלָה הֵימֶנָּה,
שֶׁמְּקָרֶבֶת בֵּין הַבְּרִיּוֹת וּמַגַּעַת עַד כִּסֵּא הַכָּבוֹד" (א.א.)

פרחים ודו"ח חניה.

רמזור ירוק שהפך לאדום,נתן את האות. המכוניות  עצרו. עַם רָב חצה את הכביש.  מי לכאן ומי לכאן.

ואף אני חציתי לכיוון מכוניתי -  שהייתה בחנייה לא חוקית  - ובדמיוני כבר צברה דו"ח מימין ועוד דו"ח משמאל, 300 ש"ח לפחות.

בידי היה זר פרחים שנועד לרעייתי

מולי, במעבר החצייה חלפה אישה עם בגדים מהוהים ונעליים שראו זמנים טובים יותר.

הביטה בי ושאלה - חצי בצחוק, חצי ברצינות תהומית -

"האם הפרחים עבורי?"

"בוודאי", עניתי ונתתי בידה את הפרחים. הרימה גבה, לקחה את הפרחים והמשיכה בדרכה.

המתנתי עד שנעלמה מהעין. קניתי פרחים נוספים.

הפעם הסתרתי אותם מעט.

אך נעצבתי מעט אל לבי על כך, שיש אנשים עם בגדים מהוהים ונעליים בלות, שאיש לעולם  לא יביא להם פרחים,

ומאידך יש אנשים שיכולים לקנות פרחים פעם אחר פעם.

תחילה חשבתי על המשפט המפורסם "טיפשות היא מקור-מזונו העיקרי של הטיפש"

אך לאחר מחשבה רבה, המסקנה הייתה שונה:

אולי "הפסדתי" 50 שקלים, אך דומני שקניתי מושב בדיוטה העליונה, אי-שם למעלה.

נ.ב. לא היה לי דו"ח חנייה על המכונית.

שנה טובה, שנה של נתינה לזולת.