ועוד על אהבה

למרות הנטייה לראות את הסוף מראש,אתה מסרב לוותר על הרגש. ומצהיר שתמשיך לשיר על אהבה, פשוט מכיוון שהיא חלק בלתי נפרד מזהותך וממהותך ("כי לי בה יש שורשים").

תודה ושבטובה

בלי אהבה, אנא אנו באים?

.

לקריאתי, להבנָתי, יש כמה דרכים לקרוא את

השיר: 

כמשחק מילים-אותיות (עת-עט, למשל),

כאירוניה על כתיבת שירי אהבה ("אלו בדמיון", 

למשל - סליחה, בלי ניקוד),

או גם-ו-גם-ו- גם מיתוסף מבע אישי מאוד,

חף ממשחקים ו/או אירוניה: הבית האחרון -

" ... כי לי / בה יש שורשים"

נהניתי לקרוא. באמת. 

תודה רבה-רבה, אריק. <לב>

רבקה

---