כבוש

יש משהו בתיאור הגופני של ההליכה אחרי פעוט חייכני בן שלוש, שהשאירני קצת חושש לפעוט, ויתכן שזה הראש שלי.

שני השירים הראשונים מפצחים ומרסקים בהתלהבות עגומה, מוטרדת ואולי מיואשת את הקשר בין מלפפון כבוש לאדמה כבושה, בין חמוץ למתוק. הבפירוק של השורש כב"ש, כולל פירוק גרפי [ואגב, התעלמות מלאה מהמילה כבש המקבילה של "שה" והבשר האהוב במזה"ת, לפני בשר הבקר.

לכאורה אלה שני שירים "היתוליים", "קרנבליים", כאלה המתאפיינים בהיפוך העצוב למצחיק וליומיומי, אבל זה לכאורה בלבד.

שלישייה מבריקה

עוצמתי כל כך המשפט הזה, חוסר שימת הלב של המבוגר (הלא אחראי), והמתוק בן השלוש. אותה מתיקות של הילד שנקווה שהצליח לעבור בשלום את הדרך, עומדת בניגוד מוחלט לחמיצות הכרוב החמוץ; זה המוביל אותך אסוציאטיבית אל השטחים הכבושים, ואני רואה ביקורת פוליטית נוקבת. כאותו גוף ההולך בלי משים עם בעליו, את מפנה אצבע אל נרקסיסט אחד, וברור למדי למי הכוונה. 

מעולים השלושה ומתחברים ביניהם להפליא. 

רבקה יקרה,

ראשית ברוכה השבה לאתר , חיכינו בקוצר רוח שתחזרי.

שלישייה מבריקה, נועזת ומרובת רבדים. מרגשת במיוחד  הדרך שבה את לוקחת מילה אחת : „כבוש”, ופותחת ממנה עולם שלם של אסוציאציות: מן המלפפון והחמוץ, דרך הלב והאדמה, ועד המיתוסים והאדם עצמו.

מאחורי המשחק הלשוני והשנינות מסתתרת אמירה חריפה על כיבוש השטחים, החמצה, מתיקות וחמיצות, ועל הדרך שבה אנחנו נושאים את כל אלה בגוף ובנפש. הסיום עם הילד בן השלוש חזק במיוחד , רגע תמים לכאורה שמקבל לפתע משמעות מטרידה ומטלטלת.

שיר שמעורר חיוך, ואז מחליף אותו במחשבה. כתיבה מקורית, חכמה ואמיצה.

שבוע טוב ושקט

שמוליק

שלישייה עמוקה, מחכימה,

רבת רבדים

ויש בה מן המר ,המתוק  והחמוץ...

וכל הדברים שאנו בני האדם

חופנים תוכנו.

השלישי ... כבש אותי.

הילד המתוק בן השלוש

המהלך אחרי המבוגר

תלוי בו בהליכתו  לחלוטין ...

תודה רבקה על השלשייה

נהניתי למקרא :

לשבוע אור

ממני עליזה.

ברוכה הבאה עם שובך. 

הראשון: מנציחים מצב קיים בשלל מצבים כבושים ומעלה ביקורת נוקבת: לא צריכים להתמתקק.

השני, נוגה: שלל של מיתוסים על נרסיס והם כובשים את העולם.

השלישי, מבטא התפעלות:  הוא מהופנט מילד מתוק, שובב בן 3 והולך אחריו. 

תודה רבה לך רבקה היקרה, לילה טוב, שבוע טוב ותרגישי טוב.

כובש נרקסיסטי

תמיד עירום

בסופו של יום

החלק הראשון: כבישה במטבח מול כיבוש היסטורי ופוליטי

 החלק השני: המיתוס של נרקיסוס והכיבוש העצמי המודרני

החלק שלישי: כיבוש הלב, היפנוט ואהבה

תודה על הכתיבה לעילא - שבוע מחבק ונפלא

כשהייתי קטנה

חלמתי לכבוש את העולם

מאז'כובשת חמוצים...בנטבח

 

רבקתי היקרה, .תודה

תודה על השקטע השלישי.

התחלתי לקרוא והחמצתי פנים -

אני אוהבת להמחמצץ מלפפונים וגם כרוב חמוץ אני איהבת

אבל

אבל לכתוב על זה שיר, באמת

גם אל נרקיסוס לא כל כך התחברתי, למרות כשהייתי ילדה

תמיד אהבתי לקטוף נרקיסים על גדות הירקון (אז מותר היה לקטוף)

ואז הגעתי אל הקטע השלישי ולא יכולתי לכבוש את החיוך אידיוטי ש...

שעלה על פני כי - מיד חשבתי על הנין שלי, אורי בן השלש.

שלישייה כובשת.
רבקה יקרה..!!!
זיקוק המשמעויות של המילה "כבוש" – על כל המנעד שבין המטבח הביתי, הלב האנושי והמציאות הפוליטית והגיאוגרפית – הוא לב-ליבו של השיר.הניגוד המובנה בין המתיקות לחמיצות, והאופן שבו היסטוריה לאומית מחלחלת לתוך הגוף, הנפש וחיי היומיום, הם אכן המנוע מאחורי השורות הללו. הבחירה לסיים עם הילד בן השלוש נועדה להדהד את השאלה כיצד המציאות הזו עוברת הלאה, לדור הבא, ברגעים הכי תמימים ויומיומיים כביכול.
שירה הכתובה לעילא ולעילא..
תודה רבה לשירתך.
המשך יום נעים וקריר ושבוע מבורך..
בבריאות טובה..!!!
ממני שמאי