דּוֹדִי יָרַד לְגַנּוֹ

בטח איחוי של השניים.

יפהפה.

אהבתי גם את הרפרור לדגם השיר בימי הביניים [דלת/סוגר/חרוז מבריח]

יותר פיוט, אך גם מעט לירי.

תודה שאהבת

ותודה על תגובתך.

המשך שבוע נהדר, אריק היקר.

חידושה של שנה חדשה ויש כל מיני אנשים והגיע הזמן לתקן מחסור שכן זה זמן אל חזור, המלך באזור ובתקינו של האור נעלה על הר המור. תודה רבה לך אברהם היקר, שבוע טוב.

כתיבה משובחת! השנה החדשה, זמן לחשבון נפש, אך יש מקום לתיקון תמיד. תיקונו של אור. הזמן לתקן מחסור. והמלך בשדה ממש בימים אלה.  

"המלך בשדה"

האם רק עכשיו המלך בשדה?!

הרי מלא כל הארץ כבודו, משמע שהוא בשדה גם בשאר הימים!

החכמים מתרצים שכל השנה המלך בארמון, ובתחילת כל שנה הוא "יורד אל העם", כדי לעודד ולעורר את האהבה בלבבות של נתיניו.

כמאמר בשיר השירים:

"יונתי בחגווי הסלע, הראיני את מראייך.."

כלומר, יותר מכך שהמלך בא לראות, הוא מצפה מאיתנו להיראות, וכדי שנוכל להיראות המלך מגיע קרוב אלינו "דרשו ה'בהימצאו, קראוהו בהיותו קרוב".

תודה רבה ושבוע מוצלח.

.

כדי להיות בטוחה בקריאה שלי - לא ילידת

הארץ, לא למדתי חומרים רבים, רק כשהזדמנו

לי - קראתי את תגובתו של אריק - ונשמתי

לרווחה. 

קריאתי דומה.

תודה על חוויית הקריאה, בבר. 

רבקה

---

התגובה שלך כנה ומרגשת.

תודה על כך.

שיר מעניין בשל הרפרור למסורת, למקורות ולכתיבה שונה מכתיבה מודרנית.

וזה מצליח, ומצלצל ונכנס ללב עם הדים של בית-אבא.

ולהפתעתי-כי אין זה סגנון שבד״כ מדבר אלי-השיר התנגן בי!

תודה, בבר1

שמחתי שהפיוט דיבר אלייך ואף התנגן.

שוב תודה.