אינטליגנטי, אינטליגְנָטִי, ...

רבקה היקרה,

שלושת השירים שונים זה מזה, אך בכולם מצאתי את טביעת האצבע המיוחדת שלך , מחשבה חדה, אסוציאציות מפתיעות ויכולת להפוך רעיון קטן לשאלה גדולה.

ב״טלפון, אינטליגנטי, …״ את נוגעת בהומור ובאירוניה בפער שבין הטכנולוגיה ה״חכמה״ לבין האדם שלעתים מוותר על החשיבה העצמאית שלו.
ב״הערים…״ את יוצרת עולם בורחסיאני כמעט, שבו הגבול בין מי שמוביל למי שמובל הולך ונעלם, ומעלה שאלה מטרידה על מידת השליטה שלנו בחיינו.
ו״ההר…״ קצר, חד ומדויק , משל קטן על דבר שנראה עצום ובלתי ניתן להזזה, עד שמגיע כוח קטן ומתמיד ומערער את יציבותו.

שלושה טקסטים קצרים, אבל כל אחד מהם משאיר אחריו מחשבה ארוכה. תודה על כתיבה אינטלקטואלית ומעוררת מחשבה.

ערב טוב ושקט 

שמוליק

.

אחרון-אחרון לא-סתם חביב, בתגובות שלי 

לתגובותיכם - כבר בשעת לילה מאוחרת: 

תודה רבה-גדולה-מאוד על קריאתך המעמיקה

ועל תגובתך המנומקת, שמואל יקר. <לב>

ליל מנוחה לך, לכם. 

רבקה

---

אם כי אפשר לזהות קשרים בין שלושת השירים.

שני הראשונים שייכים לביוגרפיה פואטית והתרבותית, והם מעלים סימני שאלה חזקים ביחס למהותם כאן ועכשיו, בוודאי השני, שטוען כמו פרויד במיתוס הארכיטקטוני של הנפש טוען ש"הלא מודע" הוא אותה ממלכה סמויה מן העין.

האחרון מציג את הפרופרציות הנכונות להתבונן ב-אז ובעכשיו. מזכיר לי את השיר הנפלא:
הכל בגלל מסמר קטן.. של נעמי שמר.

.

אריק, תודה!

בזכות קריאתך-תגובתך התברר לי ששגיתי

פעמיים: 

פעם ראשונה ובלתי נסלחת: בסדר העלאת

הטקסטים;

פעם שנייה, אף היא בלתי נסלחת: במושג 

"אימפריה" . 

עד כאן - אני עייפה. 

לילה טוב! <לב>

רבקה

---

אני רואה כאן את החלוקה של פרויד לחלקי הנפש: הסופר אגו - האינטיליגנציה למעשה, שכרגע תופסת את מקומה מהר ובטוח הבינה המלאכותית. האדם כבר נזקק לשמור בזיכרונו ידע נרחב, והופך תלותי ב-AI. אין ספק שהמוח האנושי ישתנה תהיה אבולוציה מעניינת ושונה לחלוטין ממה שהכרנו. לא צריך להספיד את המוח האנושי, הוא גמיש וישכיל למצוא את מקומו הנכון. לזכור ולשנן-סביר שלא נדרש הבינה המלאכותית תעשה זאת במקומנו, אבל יהיו לנו תפקידים מרובים אחרים, מקצועות שאיננו מכירים עדיין ועוד שינויים כבירים. אותי זה מסקרן ולא מפחיד. איני חוששת משינויים וסומכת על האדם התבוני שידע למצוא מקומו לצידם. ובכן, הסופר אגו אולי קצת מתוסכל כרגע.

ואז מגיע הלא-מודע, תת המודע והערים הסמויות מן העין הן אנלוגיה לזה והאגו כהרגלו יודע גם "להתנפח" ולהאמין שהוא יודע הכול.

ובשירך השלישי מבקר האיד, אצלו הגודל לא קובע והקטן הזה יכול לעשות שמות ולמוטט ללא ספק. 

לא משנה למה את התכוונת, אותי זה הוביל למחוזות שלי וגיליתי עניין רב בשלישיה הזו, הנוגעת מבחינתי בחלקי הנפש הפרוידיאנים. 

.

ברשותך, גליתי, הערה אך ורק לגבי הבינה

המלאכותית: 

היא ב-א-מ-ת "בינת ההמונים" - ושוגה בלי סוף. 

עליי לתקן לה את הטקסט-הנאום, ולהעיר

לה, ואז, רק אחרי הערות רבות, היא מצליחה

להעלות את מה שביקשתי (לרוב מדובר

בחומרים בתחומי הפילוסופיה של המדע

ובפסיכולוגיה יונגיאנית-פסיכיאטרית). 

תודה גדולה-רבה-ענקית על קריאתך, על

תגובתך, וכמובן, על הבמה!

שלך כל עוד, <לב>

רבקה

---

רק הערב פורסם שגוגל קנו מאגרי מידע מחברת תעופה שפשטה את הרגל כמדומני. גוגל קנתה מידע זה לתרגל את הבינה המלאכותית לדמות בני אנוש. היא בלמידה מתמדת, גם אם כרגע היא מקרטעת. אבל אני לא רואה תחזיות שחורות כמו הסובבים אותי, את מקום האדם היא לא תתפוס, ומקומות שכן יתפסו על ידיה האדם כבר יידע להביא את מלוא יכולותיו בדרכים יצירתיות אחרות. כך נראה לי לפחות ועבורי זו זכות לחיות בתקופה של תמורות שכאלה, מעורר את סקרנותי. 

.

הו.

הו-ו-ו !!

אני מסכימה איתך לחלוטין. זאת תקופה 

שזכות גדולה לנו לחיות בה ולצמוח איתה

הלאה. 

תודה שוב, גליתי יקירתי האהובה. <לב>

רבקה

---

לזיכרון לשם דוגמה לא יהיה כבר שימוש רב, או יתרון רב. כך שתיווצרנה הסתעפויות אחרות. יהיה מעניין. 

.

רגע-רגע, גליתי. תלוי באיזה סוג של זיכרון. 

יהיו לו עזרים נוספים, ברור לי. אבל עקרונית, 

בלי הזיכרון, הן האישי-פנימי והן האינטלקטואלי, 

לא תיווצרנה הסתעפויות ממנו - 

דעתי האישית, על פי נסיוני האישי, ברור. 

<לב>

רבקה

---

נ"ב:

אנא סליחתך - אלך לישון. נמשיך כשאקום. 

לילה טוב - ותודה ענקית! אני זקוקה לשיח

כזה בדיוק.

שלך, <לב>

רבקה

---

לא נביאה אני, וקשה לחזות את פני העתיד בעיקר עתה כשתמורות כה רבות מתרחשות בזמן קצר. מאוד אינטנסיבי. 

אין בכוונתי שלא יהיה זיכרון כלל, יהיו לאדם בוודאי זיכרונות מחוויות שחווה, מאנשים, מאפיזודות. לא חסר מה לזכור. אך הלמידה תהיה שונה-לא יהיה צורך ב"אגירת" ידע בזיכרון, בוודאי לא בידע רנסנסי המבטא השכלה בעידן שלנו. דברים ישתנו באופן החשיבה. כבר עכשיו אנחנו רואים שינויים-כל עניין הקשב והריכוז אצל בני הדור הצעיר. זו דרך חשיבה אחרת. רבים מהם לא מסוגלים לקרוא ספר, אך יש להם השכלה מופלאה בזכות מאמרים קצרים שהם קוראים, סרטונים שהם צופים בהם ועוד. 

אני לא מאמינה ש"הולך ופוחת הדור". זה הרי משפט שנאמר על כולנו. הדור משתנה, זה הכול. דרך החשיבה. ופה עם מהפכת ה-AI תהיה אבולוציה מרחיקת לכת במוח האדם. לא ביום אחד, אלא בזמן מתמשך. יהיה מעניין, אם עוד נזכה לראות זאת. 

באהבה רבה,

גלי  

.

גליתי יקירתי האהובה, 

אכן. 

הרי כבר היינו שם, פעמים לא מעטות בהיסטוריה

[אפשר לבדוק ב-AI, פרט כזה קל לבדיקה :)) ].

תודה רבה-גדולה-ענקית לך על השיח הזה!

אוהבת אותך, שלך כל עוד, <לב>

רבקה

---

טֶלֶפוֹן, אִינְטֶלִיגֶנְטִי

השיר מדבר על השינוי התרבותי במעבר מדור הוותיקים לעידן הטכנולוגי והבינה המלאכותית.

הֶעָרִים

השיר מדבר על חוסר המודעות של האדם לכוחות הסמויים שמנהלים את חייו. 

 הָהָר

השיר מדבר על הכוח שיש לפרטים קטנים וחלשים לכאורה לשנות מציאות גדולה ומאיימת. 

.

הו.

'תָּפסתוֹתי' על-חם ... :))

תודה רבה-רבה, אביה אהובה. <לב>

רבקה

---

הראשון: מעלה ביקורת נוקבת על מילים בעברית כמו טלפון ואינטלגנטי. אירוני. אכן הבינה המלאכותית לא נועדו להחליף את החוכמה של האדם. היא רק כלי עזר, נועדה לספק מידע לכולם אבל האדם הוא זה שצריך לקבל החלטות ולהסיק מסקנות בעצמו. צריך גם דמיון ולעשות בו שימוש.

השני: מעורר תהיות: הערים הסמויות מן העין לא תמיד נמצאות אצל בורחס ואחרים. בורחס חושף לעיני השני את אשר אף אנחנו איננו יודעים על האימפריה הסמויה מן העין שמכתיבה את צעדינו בעוד אנחנו בטוחים בשלטוננו עליה. 

השלישי: חד: ההר שמסתיר את השמש הוא גם הר שעכבר קטן יכול לכרסם ולמוטט.

תודה רבה לך על השלושה המאלפים. נהניתי לקרוא. יום טוב ומיטיב.

.

קריאה + תגובה טובות לי מאוד-מאוד, דני

אהוב. 

תודה רבה-גדולה לך עליהן! <לב>

רבקה

---

שלשה שירים שונים זה מזה, 

ככה סתם ללא קשר, העלית אותם רבקתי היקרה, או שיש קשר סמוי ש...

שעלי לשאול את ה-AI.

לגבי הטלפון החכם  והבינה המלאכותית, לאט לאט הם משטלתים על עולמנו.

אני רואה את הילדים שמפסיקים לחשוב ומיד לוחצים על הכפתורים.

האם הבינה המלאכותית תגרום לנו להפסיק ללמוד או

שאולי עלינו ללמוד יותר כדי לדעת כיצד להפעיל אותה  ואם היא באמת עונה לנו נכון.

האם היא באמת מבינה את שאלתנו.

היא כותבת לך שיר מלא רגש, אבל

האים זה הרגש שלך? האם את שם מאחרי המילים?

כנראה שלא...

אהבתי את ההר הזה שעכבר קטן מכרסם אותו 

וחשבתי, האם זהו אותו ההר שהוליד עכבר?

.

בוווווווקר טוב, נוריתי יקירתי! 

לשאלתך: 

לא. בוודאי שלא. להפך,

זה ההר שעכבר קטן יכול לכרסם ולמוטט.

וזה אפשרי, 

בעוד ש-"ההר הוליד עכבר" הוא סתם פתגם

בחרוז קליט.  

תודה רבה-רבה ורק טוב לך, לכם.

אוהבת אותך כל עוד, שלך, <לב>

רבקה הקטנה

---