בשכונתי הפורחת והאהובה

את תיאור שכונתך אתה מעביר באמצעות הצלילים הסביבתיים כולם. יפה! 

דני היקר,

שירך מצליח ללכוד ברגישות רבה את הקסם של שכונה שקטה וחיה , ציוץ הציפורים, נביחות הכלבים, יללות החתולים וזמזום הדבורים יוצרים יחד סימפוניה קטנה של חיים.

אבל דווקא השקט הזה מקבל משמעות עמוקה יותר מול האזעקות והפיצוצים. המעבר החד מן השגרה הפסטורלית אל אימת המלחמה מורגש היטב, וממחיש עד כמה השקט הוא מתנה שאנו עלולים לגלות את ערכה רק כשהוא נקטע.

שיר אנושי, אקטואלי ומרגש,  הלוואי שבשכונתך ובכל שכונותינו יחזרו במהרה הקולות הטבעיים של החיים  ויישארו רק הם. 

יום שלישי פעמיים כי טוב

שמוליק