כְּשֶׁהָיִיתְ לִי

שמאי יקר,
זהו שיר חושני, עדין ומלא געגוע, שבו האהבה הופכת כמעט ליצירת אמנות : צבעים, תווים, תחרה, חוטי זהב וחלילים של שקט. מרגש במיוחד  המעבר מן האינטימיות הגופנית אל הזיכרון שנשאר לאחר שהכול חולף. הסיום — „רֵיחֵךְ. עוֹד שָׁמוּר בִּי.” — פשוט ונוגע מאוד; כאילו מכל האהבה נשאר חוש אחד, זיכרון אחד, שאינו מוכן להיעלם. שיר יפה על אהבה שהייתה, אך עדיין חיה בגוף ובנפש.

יום טוב ושקט

שמוליק

תיאור כה רך וייחודי של עונג האהבה הזו. אהבה שהייתה ואיננה עוד. וריחה עוד שמור בך . מקסים! 

יקירי

*******

שירתך היפה

מלווה געגוע ...

יש והגעגוע

כואב יותר

מהאהבה ...

עדין

מרטיט

בכתיבה משובחת

התברכת!!!

מברכת לבוקר נעים ושלו

מלאאאאאא בשמחה

ובריאות איתנה

ממני עליזה

היה לך טוב איתה: כשהייתה לך ואתה נשאת תפילה לחיבוק ודמע וריחה עוד שמור בך. תודה רבה לך שמאי היקר, יום טוב.

בהחלט השיר מצליח באמצעות המטאפורות העזות ויצירת מציאות פנטסטית.

אהבתי את הציטוט מהשיר הנפלא.

.

להיכנס לגן האהבה שלך - לעולם הדימויים שלך - 

אני כבר לא זוכרת את שמה של הזמרת האפרו-

אמריקאית ששרה את השיר, כמחווה לזמָּר

שאף שמו כבר לא זכור לי, אבל השורה הזאת

משתרגת בשירך ומעצימה אותו.

תודה רבה-רבה על חוויית הקריאה, שמאי

יקר. <לב>

רבקה

---

"כְּשֶׁהָיִיתְ לִי, הָפַכְנוּ אֶחָד"

זוהי כל תורת האהבה על רגל אחת.

ואפשר להמשיך ולהמשיך את התיאורים ולהיות בלהט ובתשוקה לעד  

שיר הלל לאהובה