מַבָּט 1-וריאציה על שיר

מטלטל, רגיש: מבט אחד מבויש מגלה לך ששיר שלך למגירה נקרא ולך אין מסתור. תודה רבה לך יקרה, ערב טוב. לא נעים גם למי שחושף גם את שמו קבל עם ועדה ולא רוצה שכל אחד יקרא את שירו. 

דני יקר

זו באמת הדילמה של הכותבים בשם-עט: מחד-הם ממש רוצים שהעולם יקרא בשיריהם, ומאידך מאד חוששים לגלות את זהותם, ורק כתיבה תחת מסיכה מאפשרת להם להיות לגמרי פתוחים ולגמרי חופשיים בהבעת דעות ומאוויים. 

תודהבשקראת והגבת לשיר הכמעט זהה לאחיו! 

.

תמציתי יותר, חד יותר, חושף יותר - אם כי

הדוברת עדיין מסתתרת תחת שם בדוי. 

אבל לא זה הנושא אלא - מה קורה כשאכן,

מזהים אותה. 

תודה רבה-רבה, BB. <לב>

רבקה

---

תודה, רבקה יקרה לתגובה.

אכן-״פחד -אלוהים״ כשמזהים כותב/ת הכותב באנונימיות מסיבות משלו/הואינו/ה רוצה להיחשף. 

BeeBee יקרה,

שיר עדין, עמוק ומדויק, שמצליח להפוך את ה״מבט״ לשפה בפני עצמה. יש במבט האחד שאת מתארת יכולת לחשוף את מה שהמילים ניסו להסתיר — את הרגש, הכאב, השמחה וכל מה שנכתב כביכול רק למגירה.

אהבתי במיוחד את הניגוד בין ״מבטך האחד, מבויש, נסתר וחבוי״ לבין הרגע שבו הכול נעשה גלוי. דווקא המבט השקט הופך כאן לקורא הרגיש ביותר, כזה שאי אפשר להסתתר ממנו.

והסיום — ״ולי? אין מסתור: חשכה לי איננה בררה״ — משאיר הד חזק, כמעט וידוי, ומוסיף לשיר עומק רגשי ופנימי.

יפה מאוד, BeeBee. וריאציה שמצליחה לעמוד בפני עצמה ולספר סיפור שלם דרך מבט אחד. ?

שבוע טוב ור

שמוליק

תודה, שמוליק יקר שגם בשיר החלופי אתה מוצא מסר משלו. תודה על תגובה. תודה על תמיכתך ועידודך. כה חשובים לי! 

לא פעם אני מציינת בשיריי

כי השיר אינו אישי

כי לעתים לוקחים את השיר

למחוזות אחרים

משתדלת גם לא לחשוף את עצמי

יתר על המידה

משהו אישי צריך מן הסתם

להישאר לכותב

כך לדעתי !!!

שבוע טוב BB יקרה !

עלית , עליזה יקרה על נקודה מאד מהותית בשירה: חלקה-מאד אישי ומשקף אמת פנימית ואירועים אישיים. חלקה-סיפורית בדיונית, ומספרת סיפור.

וכדי לעבוד בחופשיות עם שני ה״ז׳אנר׳ים האלה אני כותבת תחת שם עט, ולא מציינת מתי השיר הוא שיקוף האני העצמי ומתי הוא סיפור/שיר בדיוני על אחר/ת.  לכן הפחד שלי הוא מזיהוי! והשיר משקף את החרדה התמידית הזו. פן ידעו!