אני אמנם רחוקה מתורת הקבלה וכל סוג של רוחניות דתית, אבל לא מדברת בלי לדעת, ומזהה כאן סימבוליזציה כשירה בזכות עצמה, ללא הקשר התמטי. מצאתי כאן שימוש בשפה קבלית עשירה שלוקחת את הקוראת למסע כרונולוגי ורוחני כאחד, דרך המועדים כסדרם. בעיקר, את מפגינה ידע מגוון וניסיון החיוניים לכל משורר, כפי שכבר אמר מלטה לאורידס בריגה.

הייתי. הלכתי לישון.

"וכתוב בו אלול", הבית הראשון מהווה מעין אכספוזיציה להכניס את הקוראים אל מניין החגים הבאים אלינו לטובה. וברכה לצד זאת, ברכה לשנה טובה ומוצלחת במיוחד. יפה כתבת. 

על פניו שיר פיוט או תפילה לחודש אלול וחודש תשרי, סיום והתחלה. מבט מעמיק בו  חושף מושגים קבליים, כגון: נסירה, עלה ועלול, ו-ינון, שהוא שם המשיח. בזהירות רבה אומר, שאולי יש קשר כלשהו לאמונות החב"דיות בדבר  המשיח האמיתי, כמנהג הדאלאיי למה, הגוף מת ברם הנשמה מתגלגלת למיכל אחר.

היסוד כפול הפנים בשיר ממש צועק לשמיים -

הוא מתחיל בחודש השישי, הוא אלול, שסימנו "בתולה", ורומז למערכות השונות, קבליות ואחרות לאלול כחודש תשובה, כחודש בו מסתייים הקציר והאסיף ונערכים לסתיו או אם נרצה הרי כוכב צדק, הוא כוכב המזל, והעיגול המעגל הוא חלק מתורה מיסטית אך גם פיזיקלית מימי אריסטו שעל הגלגלים בשמים. לא ערכתי בדיקה נוספת על השתלבות צדק בתוך מערך הסמלים שעולים כאן, למשל שילובו עם "יסוד", היסוד "הזכרי" במערכת הספירות, החיבור בינו לבין השכינה[התורה] בשמיני עצרת או הסמלים הקבליים של ארבעת המינים.

סיום השיר הוא כמובן בשמיני עצרת, בה כל סמלי הגאולה המשיחיים [החב"דיים?] הלוריאניים מתכללים לשלם אחד, והמשיח יבוא אז.

במלים אחרות, יש בשיר הזה לדעתי תבנית של פיוט, תפילה קבלית מובהקת, כפול פנים, מובן ליודעי ח"ן, ומי יודע, אולי באמת יושר בשמיני עצרת מתוך ציפייה רגשית-אמונית.

אני חחיב לומר שאני קורא את השיר מבחינה אינטלקטואלית בלבד. אין בי התחברות רגשית, אמונית או אחרת לעולם הכנוס בשיר הזה. אני מכיר את השפה