מַבָּט אֶל הָאוֹר - לבימת הדיון

מַבָּט אֶל הָאוֹר
 

עוֹמְדִים אָנוּ רֶגַע מוּל דֶּלֶת שֶׁנָּעֲלָה,

מַבִּיטִים בַּקָּשֶׁה, בִּתְחוּשַׁת הַנְּעִילָה.

אַךְ הַצִּיר שֶׁקָּפָא וְהַפֶּתַח שֶׁתַּם,

הֵם רַק סוֹף שֶׁל פֶּרֶק בְּסֵפֶר עוֹלָם.
 

גַּם אִם הַמַּבָּט מִתְעַכֵּב עַל הַסְגוֹר,

וְהַלֵּב מְחַפֵּשׂ עוֹד סִימָן מֵאָחוֹר –

זֶהוּ רֶגַע זְמַנִּי, רַק עָצִירָה לִנְשִׁימָה,

לִפְנֵי שֶׁהַדֶּרֶךְ תִּפְרֹשׂ כְּנָפָהּ קָדִימָה.
 

כִּי בְּרֶגַע חָרִישׁ, כְּשֶׁנָּרִים הָעֵינַיִם,

נִרְאֶה שֶׁנִּפְתַּח עוֹד שַׁעַר לַשָּׁמַיִם.

דֶּלֶת חֲדָשָׁה, מְזִינָה וּמְזֻמָּנָה,

מְחַכָּה שֶׁנָּעֵז, מְבִיאָה עִמָּהּ מַתָּנָה.
 

אָז נִפְנֶה בְּחִיּוּךְ מִן הַפֶּתַח שֶׁנֶּחְתַּם,

נִצְעַד בְּבִטָּחוֹן אֶל עוֹלָם שֶׁלֹּא תַּם.

מַזְמִינִים אֶת הָאוֹר מִן הַשְּׁבִיל הַשָּׁכֵן,

לִלְגֹּם מֵהַמָּחָר וְלוֹמַר לוֹ שׁוּב – הֵן!
 

כְּמוֹ שֶׁבֶּל כְּבָר לִמֵּד, אַל נַבִּיט לְאָחוֹר,

לֹא נַפְסִיד אֶת הַפֶּתַח הַמָּלֵא בְּאוֹר.

כִּי כְּשֶׁדֶּלֶת נִסְגֶּרֶת, אַחֶרֶת נִפְתַּחַת,

וּמַזְמִינָה אֶת הַלֵּב לְהַתְחִיל שׁוּב בְּנַחַת.

~

כַּאֲשֶׁר דֶּלֶת אַחַת נִסְגֶּרֶת, נִפְתַּחַת אַחֶרֶת.

אֲבָל לְעִתִּים קְרוֹבוֹת אֲנַחְנוּ מַבִּיטִים הַרְבֵּה זְמַן עַל הַדֶּלֶת הַסְּגוּרָה, עַד שֶׁאֵין אָנוּ רוֹאִים אֶת הַדֶּלֶת שֶׁנִּפְתְּחָה עֲבוּרֵנוּ.

(אָלֶכְּסַנְדֶּר גְּרָהָם בֵּל).

~
אִמָּא תָּמִיד אָמְרָה לִי
כְּשֶׁדֶּלֶת אַחַת נִסְגֶּרֶת, דֶּלֶת אַחֶרֶת נִפְתַּחַת אוֹ נִפְתַּח חַלּוֹן
~

לְהַבִּיט קָדִימָה, בִּנְשִׁימָה מְלֵאָה

לִפְעָמִים אֲנִי מוֹצֵאת אֶת עַצְמִי עוֹמֶדֶת שָׁם, מוּל מָה שֶׁהָיָה וְנִגְמַר.

הַלֵּב, מִתּוֹךְ הֶרְגֵּל אוֹ מִתּוֹךְ גַּעְגּוּעַ, נוֹטֶה לְהִנָּעֵל עַל הַדֶּלֶת שֶׁנִּסְגְּרָה.

הַמַּבָּט שֶׁלִּי נִשְׁאָר מְרֻתָּק אֶל הָעֵץ הַקָּר, אֶל הַמַּנְעוּל הַחָתוּם, מְנַסֶּה לְפַעְנֵחַ

לָמָּה זֶה הָיָה חַיָּב לְהִסְתַּיֵּם, כְּאִלּוּ שֶׁסּוֹד הַחַיִּים כֻּלָּם טָמוּן בְּמָה שֶׁכְּבָר אֵינֶנּוּ. הַשְּׁהוּת הַזּוֹ מוּל הַפֶּתַח הַנָּעוּל הִיא אֱנוֹשִׁית כָּל כָּךְ; הִיא מַגִּיעָה מִכְּאֵב, מֵחֲשָׁשׁ מֵהַלֹּא נוֹדָע, וּמֵחֹסֶר הָרָצוֹן לְהַרְפּוֹת.אֲבָל הַשִּׁיר הַזֶּה הוּא הַתִּזְכֹּרֶת הַשְּׁקֵטָה שֶׁלִּי לְהָרִים אֶת הָעֵינַיִם. הוּא מַזְכִּיר לִי שֶׁבִּזְמַן שֶׁאֲנִי בּוֹהָה בַּחֹשֶׁךְ שֶׁל מָה שֶׁנִּסְגַּר, מֵאֲחוֹרֵי גַּבִּי אוֹ מִמָּשׁ לְצִדִּי כְּבָר נִפְתַּח שְׁבִיל חָדָשׁ, שְׁטוּף אוֹר רַךְ וּמַזְמִין.

הַבְּחִירָה לֹא לְהַחְמִיץ אֶת הַדֶּלֶת שֶׁנִּפְתְּחָה עֲבוּרִי הִיא הַבְּחִירָה בַּחַיִּים, בְּהַתְחָלוֹת חֲדָשׁוֹת וּבְתִקְוָה. הַיּוֹם אֲנִי לוֹמֶדֶת לְהַפְנוֹת אֶת הַגַּב אֶל הַסָּגוּר, לִנְשֹׁם עָמֹק, וְלִצְעֹד בְּבִטָּחוֹן אֶל עֵבֶר הָאוֹר הַבָּא שֶׁמְּחַכֶּה רַק לִי.