רב האור והתכלת ...

.

רַב הָאוֹר וְהַתְּכֵלֶת ... / ©רבקה ירון

*

וְכֻלִּי בָּהֶם טוֹבֶלֶת / הַיּוֹם / בָּא חַיָּל מִן הַדֶּרֶךְ / וּבְיָדוֹ הוֹשִׁיט לִי פֶּרַח /

אָדֹם / הֲיָבוֹא הַשָּׁלוֹם לוֹ הֲיָבוֹא / לֹא אֵדַע מָה חֲלוֹם וּמָה חִידָה לוֹ בִּלְבָבוֹ /

כִּי שִׂכּוֹרָה וְלֹא מִיַּיִן הַיּוֹם.

(לַחַן: יוחנן זראי; מִלִּים: נעמי שמר; 1956.)

.

.

.

כָּכָה-פָּשׁוּט-כַּמָּה-תָּמִים הָיְתָה אוֹמֶרֶת לִימוֹר אִם מִי מִכֶּם זוֹכֵר אוֹתָהּ מִ-רַק

בְּיִשְׂרָאֵל / אִם אֲנִי זוֹכֶרֶת נָכוֹן / אִם רַק בְּיִשְׂרָאֵל לֹא יוֹדְעִים מָה חֲלוֹם

וּמָה חִידָה לוֹ בִּלְבָבוֹ / בִּלְבָבוֹ שֶׁל הַשָּׁלוֹם / בִּלְבָבוֹ שֶׁל הַחַיָּל בַּשִּׁיר

/ בִּלְבָבוֹ שֶׁל כָּל חַיָּל / רַב הָאוֹר / בְּאוֹר הַתְּכֵלֶת הָעַזָּה / וְהַשֶּׁמֶ

שׁ / וּמָה בִּלְבָבֵנוּ לְאוֹרָן /

.