הנמלים

צביקה יקר,

שיר חד, אירוני ומעורר מחשבה. הנמלים והיתושים הם לכאורה מטרד יומיומי, אך בהדרגה הם הופכים לסמל למאבקו של הגוף המזדקן, לפגיעוּת ולניסיון העיקש לשמור על שליטה. הסיום, עם הופעתה של "דלילה", מעניק לשיר קריצה מבריקה למיתוס של שמשון ומעמיק את תחושת האירוניה , הגיבור הגדול ניצב מול חולשות אנושיות קטנות אך עקשניות. אהבתי את היכולת שלך לשלב הומור דק עם כאב קיומי, ולהפוך רגע פשוט על ספסל בפארק לשיר שנשאר עם הקורא זמן רב לאחר הקריאה.

לילה טוב ושקט

שמוליק

קרא שמשון הגיבור, וגם המאבק שלך עם הנמלים או היתושים - חסר תועלת למעשה.