אֵין אָדָם שַׁלִּיט בָּרוּחַ לִכְלוֹא אֶת הָרוּחַ

פָּרְחָה נַפְשֵׁךְ,

טְהוֹרָה עוֹמֶדֶת לָעַד,

מִבֵּית חֹמֶר גּוּפֵךְ הַדָּווּי,

שָׁבָה הָרוּחַ אֶל הָאֱ-לֹהִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ.

רוּחַ הוֹלֵךְ וְלֹא יָשׁוּב  

קִירוֹת לִבִּי הֹמֶה לִּי

לִבִּי לֹא אַחֲרִישׁ -

לֹא עוֹד תִּשָּׁקֵף דְּמוּתֵךְ בְּעַד הַחַלּוֹן

מְצַפָּה לְרִכְבִּי הַבֹּשֵׁשׁ לָבוֹא.

לֹא עוֹד יָגֵל לִבִּי, לֹא אָשִׁירָה:  

"שָׁבָה נָעֳמִי מִבֵּית הַסֵּפֶר".

לֹא עוֹד יוּשַׁר שִׁיר חָדָשׁ

יֻלַּד בֵּן וּשְׁאָר וְנִין וָנֶכֶד לְנָעֳמִי.

אֶל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ לָלֶכֶת 

שָׁמָּה יֵלֵךְ הָרוּחַ  - 

עַד אָנָה תּוֹגְיוּן נַפְשִׁי,

עַד אָנָה אָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשִׁי,

יָגוֹן בִּלְבָבִי יוֹמָם -  

וַאֲנִי תָמִיד עִמָּךְ,

אֶל אֲשֶׁר אֵלֵךְ - תֵּלְכִי

וּבַאֲשֶׁר אָלִין – תָּלִינִי.

בְּגַעְגּוּעַי אַתְּ לִי חֶבְרָה

אָשִׂישׂ עָלַיִךְ בְּשִׂמְחָה

יַחֲרִישׁ לִבִּי בְּזִכְרוֹן אַהֲבָתוֹ.

כִּי כָל עוֹד נַפְשִׁי בִּי

דָּבְקָה נִשְׁמָתִי אַחֲרַיִךְ

בְּרֹב שַׂרְעַפַּי בְּקִרְבִּי  

אַתְּ בִּלְבָבִי וּבְנַפְשִׁי.