בּעשערט

בּעשערט /  יהושע רוזנברג

בַּיִת וָהוֹן נַחֲלַת אָבוֹת וּמֵה' אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת -

אין זיווגו של איש אלא מן הקב"ה

היושב ומזווג זווגים, איש לאשה ואשה לאיש.

יש שהוא הולך אצל זיווגו

ויש שזיווגו בא אצלו,

מה' יצא הדבר

ואנו נזדווגנו שנינו זה אצל זה.

אֱלֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת

בְּכִי וְשִׁירוֹת, אלו בוכין ואלו משוררין,

וַאֲנִי אָשִׁיר עֻזֶּךָ וַאֲרַנֵּן לַבֹּקֶר חַסְדֶּךָ,

וַתִּתֵּן בְּפִי שִׁיר חָדָשׁ, וַיַּעֲלֹז לִבִּי וּמִשִּׁירִי אֲהוֹדֶךָּ.

וכיונה הזו משהיא מכרת את בן זוגה אינה זזה ממנה

דבקנו זה בזה, היינו צֶמֶד חֶמֶד, זוג מהשמיים.

ושלוש פעמים בכל יום הכרוז יוצא מלפני הקב"ה ואומר

בת זרח ליהושע, יהושע לנעמי.

לֵב שָׂמֵחַ יֵיטִב פָּנִים -

שלושה דברים מרחיבין דעתו של אדם

דירה נאה ואשה נאה וכלים נאים

וְשָׂמַחְתָּ בְכָל הַטּוֹב אֲשֶׁר נָתַן לְךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ וּלְבֵיתֶךָ.

מי שהוא נושא אשה הגונה לו

הקב"ה עושה אותן בתים,

שִׁמְךָ נִקְרָא עַל הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִינו יַחַד     

נְצַוֶּה אֶת בנינו אַחֲרינו

וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט.

אין אדם מוצא קורת רוח אלא מאשתו ראשונה

יְהִי מְקוֹרְךָ בָרוּךְ וּשְׂמַח מֵאֵשֶׁת נְעוּרֶךָ.

וְאַחֲרִיתָהּ  שִׂמְחָה  תוּגָה -

אָבַל תִּירוֹשׁ אֻמְלְלָה גָפֶן

נֶאֶנְחוּ כָּל שִׂמְחֵי לֵב.

כל אדם שמתה אשתו ראשונה,

כאילו חרב בית המקדש בימיו.

כל אדם שמתה אשתו בימיו

עולם חשך בעדו -  

אוֹר חָשַׁךְ בְּאָהֳלוֹ וְנֵרוֹ עָלָיו יִדְעָךְ,

פסיעותיו מתקצרות – יֵצְרוּ צַעֲדֵי אוֹנוֹ,

עצתו נופלת – וְתַשְׁלִיכֵהוּ עֲצָתוֹ.

אין אשה מתה אלא לבעלה,