עוד איתי בחצרי

אתה מתבונן בשיח בגינתך, ממש כפי שהיה בילדותך וההמשכיות הזו מרגשת אותך ולא בכדי. 

דני היקר,

שיר נוסטלגי ונוגע ללב כתבת,  שיר שבו האילנות והשיחים ששרדו בחצר הופכים לגשר חי בין הילדות להווה. גם אם הזמן שינה את צורתם, עצם נוכחותם שומרת בתוכה זיכרונות, ריחות ותחושות של ימים רחוקים. יש משהו מנחם ויפה בידיעה שחלק מנוף ילדותנו עדיין נשאר איתנו. יפה כתבת.

שבוע טוב ושקט

שמוליק.

.

והם מלווים אותך, ואתה יכול ליהנות מהם

עוד ועוד. זיכרונות מוחשיים. נפלא!

תודה רבה-רבה על שירך,

ושבוע טוב ומיטיב, דני אהוב. <לב>

רבקה

---

כמה יפה השיר- אני   חשה שהוא נכתב- מתוך התפעלות והתבוננות- הנובעת מהלב הטוב שלך,

אתה מתבונן בעין טובה- בעצי החצר  שגדלו וצמחו מאז ימי ילדותך ואתה כל כך מעריך את הדבר- 

 מרגיש הודיה לה' על כך.

 יישר כוח. שבוע טוב וחודש טוב ומבורך.

דני אהוב

כפי שאנחנו מתבגרים ומזדקנים

כך גם בטבע

בתחילה היא צומחת ןפורחת

וכעבור הזמן ההצמחים קמלים

בדיוק כמונו

כמה יפה תיארת א התהליך

שבוע טוב ושקט

ממני בידידות רבה

מרים