היה שם איש / זקֵנה-זקֵנה [1] / זקֵנה-זקֵנה [2] /

.

זְקֵנָה-זְקֵנָה- / 1 / ©רבקה ירון

*

דּוֹחֶפֶת אוֹתִי הַצִּדָּה וּמְצַוָּה לְנַהַג הַמּוֹנִית

קֹדֶם אֵלַי אֲנִי מְזַהָה אוֹתָהּ מָה סוֹפִי עֶשְׂרִים

וְחָמֵשׁ שָׁנִים מֵאָז הִתְרָאֵינוּ עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנִי

ם הִזְקִינָה לֹא בָּטוּחַ שֶׁאַגִּיעַ לְגִילָהּ בַּזְּמַן שֶׁאֲנִי נִזְ

כֶּרֶת הַנַּהָג כְּבָר דָּאַג לְעִנְיָנַי סוֹפִי לֹא מְזַהָה אוֹתִי אֲנִי

עוֹשָׂה כְּאִלּוּ רַק חִיּוּךְ לֹא מִשְׁתַּתֶּפֶת בַּקְּטָטָה שֶׁלָּהֶם הָאֱ

מֶת אִם אֶנְהַג כָּמוֹהָּ גַּמָּנִי אַגִּיעַ לְגִילָהּ רִבְקָה תִּתְעוֹרְרִי גַּם

אַתְּ זְקֵנָה אֲפִלּוּ שׁוּעָל לֹא לוֹמֵד טְרִיקִים חֲדָשִׁים בְּזִקְנָתוֹ

.

הראשון: כל אחד עסוק בענייניו שלו.

השני: הזקנה דוחפת אותך הצידה ומצווה על הנהג שיקח קודם אותך מבלי שהיא בטוחה שתגיעי לגילה ואת קוראת לעצמך לההתעורר ואפילו שועל לא לומד טריקים חשים בזקנתו.

השלישי: את עומדת בפינה וקוראת לנהג עצור לה והיא מתלבטת, את מפנה לה מקום, מותר לך ואת מחייכת לנהג והוא מתבונן בך בסימן שאלה גדולה ואת מרוצה.

תודה רבה לך רבקה היקרה, ערב טוב ומיטיב.

רבקה יקרה,

שלושת השירים נקראים כמו רצף של תמונות חיים חדות וכנות: מן הזיכרון הילדי הטעון בשאלות של תמימות, גוף ואמונה, ועד המפגש הבלתי נמנע עם הזִקנה ועם ההשתקפות של עצמנו בעיני אחרים. את כותבת באומץ, בהומור דק ובאירוניה אנושית, ויודעת להפוך רגעים יומיומיים למחשבה עמוקה שנשארת עם הקורא גם אחרי הקריאה. מרגשת במיוחד  היכולת שלך לעורר חיוך לצד צביטה בלב.

לילה טוב ושקט

שמוליק

הלא הוא ישו הקדוש. אך האצבע שלך מופנית כלפי הדתות כולן והצביעות.

זו הסצנה הראשונה, ואחריה שתי סצנות המתרחשות במונית אך משקפות את החיים, ואת הזקנה והיחס כלפיה. אהבתי את הפנייה האישית לעצמך, בקריצה הומוריסטית שכזו. 

מטרימים התנהגות חסרת בושה ומודעות עצמית.

מהו הקשר בין ילדה פוסקת רגליים והאיש הנעלם [ג'זוס] לבין הזקנה הנדחפת למונית לבין נהג המונית המכיר ויודע?

שלישייה מרתקת.

אכן הוא היה נהנה אם היה גם הוא שוכב על המדרכה, כמו פפה,

כשמרתה מקפצת מעליו עם רגליים נפטסקות על משבצות הקלאס.

אך, הילדות הנהדרת...

אבל

לא מספיקים להגיד הופ עברנו והנה

מגיעה הזיקנה. והיא לא נחמדה.

את רואה את זה במפגש של זקנות במונית

בהתנהגות של הזקנה בהידחפו למונית והויכוח עם הנהג...

ואת חושבת אם גם את תהיי כזו עד שאת נזכרת

רבקתי, גם את כבר לא ילדה.

ואם תרצי, 

כשאגיע לגיל זיקנה אספר לך איך זה...

כמו ארץ לא נודעת

מחכה לגילוי

לקריאה- את!

יבשה יבשה

ומרתה , לדימיון הפרוע