מעבדת הצלחה

ברוכים הבאים למעבדת האנטומיה. היום ננתח את היצור המסתורי שנקרא "הצלחה".
שבו בבקשה, ארבעה בכל שולחן. אחד מכם ייגש וייקח הצלחה אחת – אל תדאגו, הן לא נושכות.

שימו אותה במים לשתי דקות. למה? כי הצלחה חייבת להתנפח. היא תמיד נראית טוב יותר אחרי פוטושופ קטן.

עכשיו חתכו מלמעלה למטה. מה אתם רואים? ביצים – הרבה ביצים.
ככל שההצלחה גדולה יותר, יש בה יותר ביצים. זה מסביר למה בכל קמפיין בחירות פתאום קופצים מאחורי המועמד עשרות "הורים" שמסבירים שזה בעצם הילד שלהם.

ואופס – מה זה בצד שמאל? לב! רגע, לב אמיתי בתוך הצלחה? זה לא אמור לקרות. בספרי הלימוד כתוב בבולד: לב והצלחה לא יכולים לדור בכפיפה אחת. כנראה שהספרים עודכנו לאחרונה על ידי ועדת המינויים הממשלתית.

תביטו כאן – אבנים ואבק. לפני שהצלחה נולדת היא מלאה מכשולים, אבל עם הזמן היא טוחנת אותם לאבק. כמובן, בתנאי שמישהו אחר סוחב את האבנים בשבילה.

ומה זה? טבור! ועוד אחד, ועוד... כל טבור מייצג "הורה" להצלחה. זו, למשל, עם שלושה־עשר טבוריים – מזכירה מאוד סטארט־אפ ישראלי שהצליח לגייס הון, ופתאום כל קרן מספרת "בלעדינו זה לא היה קורה". והנה דגימה מרשימה במיוחד – חמישים ושניים טבוריים. כנראה ועדת הכנסת.

מישהו שם לב שההצלחה שלו נראית קטנה יותר? כמובן – זו תמיד ההצלחה של השכן שמקבלת יותר לייקים.

ולשיעורי הבית: עמודים 328–379 – סוגי הצלחות (הצלחה עסקית, הצלחה פוליטית, הצלחה פיקטיבית באינסטגרם). עמודים 380–1455 – סיפורי הצלחה אמיתיים, כאלה שבהם לא תבינו איך לעזאזל זה הצליח.

ומה עם עמוד 1456? זה שאמור להסביר איך באמת בונים הצלחה?
אל תחפשו. הוא נעלם כמו קבלות של פוליטיקאי.
אבל אם אחד מכם יכתוב אותו – תודיעו לי. אני רוצה זכויות יוצרים.