חוֹף מִבְטַחִים

חוֹף מִבְטַחִים 23.6.26
 

בֵּין גַּלֵּי הַיָּם הַסּוֹעֲרִים,

מוּל שְׁקִיעוֹת וּצְבָעִים מִשְׁתַּנִּים,

חִפַּשְׂתִּי חוֹף, בִּקַּשְׁתִּי מִשְׁעֶנֶת,

אַךְ הָרוּחַ חָזְרָה אֵלַי מְנַשֶּׁבֶת.

אִבַּדְתִּי אֶת עַצְמִי כְּדֵי לְרַצּוֹת אֶת כֻּלָּם.

כְּמוֹ חַמָּנִית שֶׁמַּרְכִּינָה רֹאשָׁהּ בַּאֲפֵלָה,

פָּנִיתִי לְכָל אוֹר זָר, מְבַקֶּשֶׁת מְחִילָה.

שָׁכַחְתִּי אֶת עַמּוּד הַתָּוֶךְ, אֶת הַגִּבְעוֹל שֶׁלִּי,

מָסַרְתִּי אֶת עֲלֵי הַזָּהָב שֶׁבְּתוֹךְ עוֹלָמִי.

עַכְשָׁו, אֲנִי מְאַבֶּדֶת אֶת כֻּלָּם וַאֲנִי מוֹצֵאת אֶת עַצְמִי.

מוּל אֹפֶק פָּתוּחַ וְכָחֹל עָמֹק,

לָמַדְתִּי סוֹף סוֹף לִנְשֹׁם וְלִשְׁתֹּק.

הַגַּלִּים שָׁטְפוּ אֶת חֲלּוּקֵי הָאַשְׁמָה מֵהַחוֹל,

וְהִשְׁאִירוּ מֶרְחָב נָקִי, רָקִיעַ גָּדוֹל.

אֲנִי כְּבָר לֹא עוֹקֶבֶת אַחֲרֵי צְעָדִים שֶׁל אֲחֵרִים,

הַשֹּׁרֶשׁ שֶׁלִּי נֶאֱחָז עָמֹק בַּדְּבָרִים.

כְּמוֹ חַמָּנִית גֵּאָה שֶׁנִּפְתַּחַת אֶל עֵבֶר הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁלָּהּ,

אֲנִי זוֹקֶפֶת קוֹמָה, מְלֵאָה בְּעָצְמָה חֲדָשָׁה.
~
 

נִכְתַּב בְּעִקְבוֹת הַמִּשְׁפָּט
אִבַּדְתִּי אֶת עַצְמִי כְּדֵי לְרַצּוֹת אֶת כֻּלָּם.
עַכְשָׁו, אֲנִי מְאַבֶּדֶת אֶת כֻּלָּם וַאֲנִי מוֹצֵאת אֶת עַצְמִי
~