עצימת עיניים

אתה דבק בהרגלים הישנים שלך והלב שלך מדבר אליך ואף מתחנן דואג. אתה דוחה כל שינוי שלך. יש שקט בפחדנות הזו, בעצימת העיניים, עליבות הפשרה. תודה רבה לך משה היקר, ערב טוב ושבוע טוב.

משה היקר,

בשיר קצר ומדויק הצלחת לתאר מאבק אנושי שכל אחד מאיתנו מכיר , המתח שבין קול הלב הקורא לשינוי לבין הפחד המעדיף את המוכר והבטוח.  מרגשת במיוחד

השורה “מתעורר לבוקר חדש טבול שגרה ישנה”, שמזקקת בכאב ובפשטות את תחושת ההחמצה שבדחיית השינוי.

הסיום המעגלי, “ליל בא. שוב בוקר”, מעצים את התחושה של הזמן החולף בעוד האדם נותר לכוד באותם דפוסים. שיר מהורהר, כן ונוגע, המזמין את הקורא לבחון את המקומות שבהם גם הוא עוצם עיניים מול האפשרות לצמוח ולהשתנות. 

שבוע טוב ושקט 

שמוליק

הוא מנסח היטב את המודעות העמוקה לסירוב להיות "נחשון", "גיבור", "מהפכן" או "חדשן".

לענ"ד יש כוח אדיר במודעות לעליבות הזו.