סלחתי

אודי היקר,
יש בשיר הזה וידוי שקט ונוגע, כאילו אתה משוחח עם נשמתך בגובה העיניים ומעניק לה סוף־סוף חמלה. אהבתי במיוחד את הדרך שבה הנשמה הופכת לדמות חיה , הרפתקנית, פצועה, עדינה ועקשנית בעת ובעונה אחת.

המילה האחרונה, "סלחתי", מהדהדת אחרי הקריאה כמו נשימה עמוקה של השלמה. נדמה שלא מדובר רק בסליחה לעצמך, אלא גם לפיוס עם ההחמצות, עם החיפזון ועם הדרך כולה. שיר כן, אנושי ויפה מאוד.

שבוע טוב ושקט

שמוליק

אתה כותב כדי לחלוק כבוד ל"נשמה ההרפתקנית" שלך

הכתיבה היא כלי לביטוי העצמי הפנימי, על כל גווניו.

הנשמה מתוארת כהרפתקנית אך בו בזמן שבורת לב.

ישנו תסכול על "החמצות" בחיים ועל אופי "בעייתי", אך כזה שמתקיים במידה עדינה.

המילה האחרונה, "סָלַחְתִּי", היא השיא של השיר.

רגע של שחרור מאשמה עצמית על אותן החמצות או "בעייתיות" שהוזכרו קודם.

השיר מתאר תהליך של חמלה עצמית.
אתה מקבל את המורכבות של נשמתך (החצי-שבורה, החצי-הרפתקנית) ובוחר להפסיק להלקות את עצמך
יפה - שבוע טוב

זה אתה, ולא אחת

הפספוסים של החיים דרים בך ומכאיבים משהו. טוב שיש את הכתיבה על מנת להקל על הלב. 

יפה ומרגש: אתה מפויס עם עצמך עם מה שהחמצת בחייך בעקבות שירתך. תודה רבה לך אודי יקר, שבוע טוב.

הנשמה - נמענת השיר כוחה בחוזקה ובחולשתה.

אודי יקר

********

סליחה והשלמה עם עצמך.

את שפיספסת במסע חייך

אין דרך חזרה ...

חיים שלמים של עשייה

עדיין לפנייך

אל תהא בך חרטה ...

לשבוע מבורך

עליזה.