סיכות

שיר צובט לב.

הפואנטה בשורותיים האחרונות שוברת-לב.

כואבת. 

.

הסיכות מתמונות החטופים - בינתיים כבר לא 

אקטואלי, אבל - 

מציאות מצמררת. 

תודה רבה-רבה, צביקה יקר. <לב>

רבקה

---

צביקה היקר,
בשיר קצר ומדויק הצלחת לגעת בפצע הישראלי הכי עדין וכואב.
הסיכות אצלו אינן רק חפץ , הן זיכרון, חרדה, תקווה וסימן לכך שהלב כאן לעולם אינו נסגר באמת.
אהבתי במיוחד את הדימוי של “המגירה הפתוחה”, שממחיש איך גם אחרי רגעי הקלה, אנחנו חיים בדריכות מתמשכת.
שיר חזק, מאופק ונוגע מאוד בנפש.

שבוע טוב ושקט

שמוליק

משהו השיר הזה. פונה אל סוגרי הלב התמה לאן הולכים מכאן