אֵיךְ שֶׁשִּׁיר נוֹטֵל אוֹתִי מִמֶּנִּי

יפה ומרגש, נפעם: שירים נעשים ממשיים בך, בעלי זרועות אין סוף ואת תוהה איך ששיר נוטל ממך ומשיב אותך להיכן שאת, הכי אמיתי. תודה רבה לך אביה היקרה, שבת טובה. שלא יגמר לעולם.

שִׁיר נוֹטֵל אוֹתְךָ אֶל מָקוֹם לְלֹא מִלִּים,
עוֹטֵף אֶת לִבֵּךְ בְּגַלִּים רַכִּים שֶׁל אֱמֶת.
בֵּין חַמָּנִיּוֹת זְהֻבּוֹת אַתְּ שָׁבָה אֶל עַצְמֵךְ,
שׁוֹמַעַת בִּפְנִים קוֹל שֶׁל שֶׁקֶט עַתִּיק,
וּמְגַלֶּה מִי אַתְּ  הֲכִי  הֲכִי בֶּאֱמֶת.
 

אביה יקרה,
יש בשיר שלך זרימה מהפנטת, כמו גלים שנכנסים אל הלב שוב ושוב ומשאירים אחריהם אמת חשופה ויפה. הדרך שבה פירטת את פעולת השירים : עוטפים, רודפים, מציפים, משיבים , יוצרת תחושה שהמילים עצמן נושמות וחיות בתוכך. במיוחד מרגש הסיום, שבו השיר גם לוקח ממך וגם מחזיר אותך אל המקום הכי אמיתי שלך. זהו תיאור עדין ועוצמתי של כוח הכתיבה והנפש היוצרת. 

מקסים כתבת

שבת מבורכת ושקטה

שמוליק

זה השיר המנחה אותך, מוביל אותך למחוזות של אמת צרופה.  דרך חתחתים את עוברת עמו עד לערטול מלא. 

אביה יקרה

**********

השיר נוטל אותך 

למקומות עלומים

ומשיב אותך

במקום טוב של יצירתיות

בכל הרובדים הקיימים.

מעניין הנשלח.

חג שמח ושבת נפלאה

ממני עליזה.

.

וואו. 

וואו !!

ככה זה אמור להיות - ולא תמיד קורה ... 

תודה רבה-גדולה על שירך, על שירתך, 

אביה אהובה. <לב>

רבקה

---

השיר-כמהות. השיר כדרך. השיר כזרקור חיפוש-השיר כאנטגוניסט והשיר כדרך לאני האמיתי!

יפה כתבת, אביה יקרה.