מחכה לו

מוצא הפוגה, זועק, מודאג: המגע הקטן במיטה הספיק לשעה קצרה. מתחת לשמיכה-רפיון וברגע נשמעים קולות אדם. עוד מעט יקום לארוחה הדשנה ויביא עצמו לדרגת חיים סבירה. לעת עתה הוא נינוח, שבע רצון ועכשיו הוא נזכר שחדר עוד מחכה לו חתול השכנה הטורדן. תודה רבה לך צביקה יקר, שבוע טוב.

צביקה יקר,
אהבתי מאוד את הדרך השקטה והאנושית שבה אתה מתאר רגע יומיומי קטן, שמחזיק בתוכו עולם שלם של עייפות, השלמה וחמלה. המעבר מן הנינוחות שבמיטה אל האחריות הפשוטה לחתול הממתין בחצר נוגע ללב וממחיש כמה גם הדברים הקטנים מעניקים משמעות לחיים. שיר עדין, מדויק ומלא רגש מאופק שממשיך להדהד גם אחרי הקריאה.

יפה כתבת

יום טוב ושקט

שמוליק

.

מהרגע האינטימי, שנתן לו סיפוק, ובציפייה

לרגע של הארוחה - סיפוק מסוג אחר - 

ומהם, למציאות עם חובות קטנים וטורדניים.

יפה! 

תודה רבה-רבה, צביקה יקר. <לב>

רבקה

---

היצרים סופקו, הרעב סופק ובכלל תחושה של שביעות רצון מלווה אותך. והחתול הזה, מילא, מה הוא כבר יכול לעשות . 

הכל מוכנס לפרופורציות המתאימות.