בֵּין אֶתְמוֹל לְמָחָר🌻🌹🌻

הקדמה דוהרת קדימה, הבינה מתעוררת משנתה ואתה תוהה אם נשמור על החופש לבחור או שנהיה בבואה של עצמה. תודה רבה לך שמוליק יקר, יום טוב. אין ספק כי נדרשת רגולוציה בנושא כדי שלא יהיו בעיות באף מקום שבו משתמשים. שלא יהיה ניצול לרעה.

אם אתה מקשיב לחדשות אז הופצו סרטוני AI המציגים דמויות מצד אחד עושות "מעשים" לא ראויים.

תודה דני היקר על תגובתך,

השיר עוסק במפגש שבין עולם הטכנולוגיה והבינה המלאכותית לבין האדם והאנושיות. הוא מתאר “ים של קוד ואותות” שבו אלגוריתם יוצר פעולות ומחפש משמעות, אך בתוך זה עולה שאלה עמוקה על הגבול שבין מכונה לאדם, בין חומר לנשמה.

השיר שואל האם בינה מלאכותית יכולה באמת להיות דומה לנו, והיכן עובר הגבול בין חיקוי של חיים לבין חיים ממשיים. לצד ההתקדמות המהירה של הטכנולוגיה (“הקִדמה דוהרת קדימה”), עולה חשש לאובדן החופש, הרגש והבחירה האנושית.

הטכנולוגיה מתפתחת במהירות עצומה, אך עלינו לשמור על האנושיות שלנו, על החמלה, החופש לבחור והיכולת להרגיש, ולוודא שהקידמה לא תהפוך אותנו לעותק של עצמנו, אלא תשאיר אותנו בני אדם בעלי נשמה ומשמעות.

סופ"ש רגוע ושקט

שמוליק

ובענין אסימוב ו"חקר הרובוטיקה" שלו:

אתחיל דווקא בשלושת החוקים -

1. רובוט לא יפגע באדם, או, במחדל, יאפשר שאדם ייפגע.
2. רובוט חייב לציית לפקודות שנותנים לו בני אדם, אלא אם הפקודות סותרות את החוק הראשון.
3. רובוט חייב להגן על קיומו שלו, כל עוד הגנה זו אינה סותרת את החוק הראשון או השני.

צריך לדעת שאסימוב הרחיב את ענין הרובוטיקה הרבה מעבר לסיפורים אלה בסדרה המונומנטלית שלו: מוסד וקיסרות.
בסדרה הזו הרובוט ר'דניל מצליח לעודד את בני האדם לפתח מדע "פסיכוהיסטוריה" - מדע הצופה את העתיד ופועל להגשמה שלו באמצעות מיומנות נוספת טלפטיה.

כדאי גם לזכור שלא כולם ראו עין בעין את הרובוטיקה כמו אסימוב -

למשל פרנק הרברט ב"חולית" רואה ברובוטיקה וב- ב"מ השתעבדות האדם

למכונה.

היינלין ב"עריצה היא הלבנה" רואה את ה-ב"מ כהתעוררות חד פעמית, מעין "מושיע-משיח-גואל".

ברור שרק רובוט עם ב"מ משמעותי.

ואולי גם כדאי להיזכר בסדרת הילדים "רובוטריקים", שם הרובוטים הם ישויות בעלות תודעה מפותחת[ב"מ] שלא בני אדם יצרו.

תודה אריק היקר על תגובתך המרגשת והמלמדת.

אכן השיר עוסק במפגש שבין עולם הטכנולוגיה והבינה המלאכותית לבין האדם והאנושיות. הוא מתאר “ים של קוד ואותות” שבו אלגוריתם יוצר פעולות ומחפש משמעות, אך בתוך זה עולה שאלה עמוקה על הגבול שבין מכונה לאדם, בין חומר לנשמה.

השיר שואל האם בינה מלאכותית יכולה באמת להיות דומה לנו, והיכן עובר הגבול בין חיקוי של חיים לבין חיים ממשיים. לצד ההתקדמות המהירה של הטכנולוגיה (“הקִדמה דוהרת קדימה”), עולה חשש לאובדן החופש, הרגש והבחירה האנושית.

הטכנולוגיה מתפתחת במהירות עצומה, אך עלינו לשמור על האנושיות שלנו, על החמלה, החופש לבחור והיכולת להרגיש, ולוודא שהקידמה לא תהפוך אותנו לעותק של עצמנו, אלא תשאיר אותנו בני אדם בעלי נשמה ומשמעות.

סופ"ש רגוע ושקט

שמוליק

יפה כתבת בעקבות הספר, ועוד נדון עליו הערב. יש כל כך הרבה מה לומר. מעניין שניתן לעקוף כל חוק ולקחת אותו לכיוונים רבים. את זה בוודאי יודע כל עורך דין. ומה השפעת הרובוטיקה והבינה המלאכותית על חיינו, אנחנו ממש בתקופה זו כרגע. 

אסימוב דווקא ראה באדם סכנה גדולה יותר מאשר ברובוט. 

תודה גלי יקרה  על תגובתך ,.

אכן השיר עוסק במפגש שבין עולם הטכנולוגיה והבינה המלאכותית לבין האדם והאנושיות. הוא מתאר “ים של קוד ואותות” שבו אלגוריתם יוצר פעולות ומחפש משמעות, אך בתוך זה עולה שאלה עמוקה על הגבול שבין מכונה לאדם, בין חומר לנשמה.

השיר שואל האם בינה מלאכותית יכולה באמת להיות דומה לנו, והיכן עובר הגבול בין חיקוי של חיים לבין חיים ממשיים. לצד ההתקדמות המהירה של הטכנולוגיה (“הקִדמה דוהרת קדימה”), עולה חשש לאובדן החופש, הרגש והבחירה האנושית.

הטכנולוגיה מתפתחת במהירות עצומה, אך עלינו לשמור על האנושיות שלנו, על החמלה, החופש לבחור והיכולת להרגיש, ולוודא שהקידמה לא תהפוך אותנו לעותק של עצמנו, אלא תשאיר אותנו בני אדם בעלי נשמה ומשמעות.

ניפגש בערב 

סופ"ש רגוע ושקט

שמוליק

תודה צביקה יקרה   על תגובתך ,

אכן השיר עוסק במפגש שבין עולם הטכנולוגיה והבינה המלאכותית לבין האדם והאנושיות. הוא מתאר "ים של קוד ואותות" שבו אלגוריתם יוצר פעולות ומחפש משמעות, אך בתוך זה עולה שאלה עמוקה על הגבול שבין מכונה לאדם, בין חומר לנשמה.

השיר שואל האם בינה מלאכותית יכולה באמת להיות דומה לנו, והיכן עובר הגבול בין חיקוי של חיים לבין חיים ממשיים. לצד ההתקדמות המהירה של הטכנולוגיה (“הקִדמה דוהרת קדימה”), עולה חשש לאובדן החופש, הרגש והבחירה האנושית.

הטכנולוגיה מתפתחת במהירות עצומה, אך עלינו לשמור על האנושיות שלנו, על החמלה, החופש לבחור והיכולת להרגיש, ולוודא שהקידמה לא תהפוך אותנו לעותק של עצמנו, אלא תשאיר אותנו בני אדם בעלי נשמה ומשמעות.

סופ"ש רגוע ושקט

שמוליק

.

משירך ומדבריך בהמשך, אני מבינה שלמדת

את הנושא. 

תודה רבה-רבה גם-ו-גם, שמואל יקר. <לב>

רבקה

---

תודה רבקה יקרה,

אכן  הנושא הוא מרכיב מרכזי במקצועת אותם אני מלמד.

הטכנולוגיה מתפתחת במהירות עצומה, אך עלינו לשמור על האנושיות שלנו, על החמלה, החופש לבחור והיכולת להרגיש, ולוודא שהקידמה לא תהפוך אותנו לעותק של עצמנו, אלא תשאיר אותנו בני אדם בעלי נשמה ומשמעות.

סופ"ש רגוע ושקט

שמוליק

 השיר מתאר אלגוריתם שמחפש "פעימה של חיים" בתוך הקוד, ותוהה האם המכונה יכולה לפתח רגש או רצון אמיתי מעבר לשורות הפקודה.

 המושג "רובוט עם לב של זכוכית" מסמל את השבריריות והניסיון ליצור משהו דמוי-אדם. השיר שואל איפה נגמר החומר (הברזל) ומתחילה הנשמה.

 השיר מתייחס ל"חוקים הרשומים בברזל"  אך תוהה האם בינה מלאכותית מסוגלת ללמוד ערכים אנושיים מורכבים כמו חמלה ונתינה.

הסיום עוסק בעתיד – האם האדם יישאר חופשי לבחור, או שיהפוך ל"בבואה" של המכונה שהוא עצמו יצר.

השיר הזה עוסק בחיבור שבין אינטלקט לבריאה, ובחשש מהרגע שבו המכונה "תתעורר משנתה".

שבטובה ומיטיבה - מקסים

תודה אביה  יקרה   על הניתוח המדויק של השיר.

אכן השיר עוסק במפגש שבין עולם הטכנולוגיה והבינה המלאכותית לבין האדם והאנושיות. הוא מתאר "ים של קוד ואותות" שבו אלגוריתם יוצר פעולות ומחפש משמעות, אך בתוך זה עולה שאלה עמוקה על הגבול שבין מכונה לאדם, בין חומר לנשמה.

השיר שואל האם בינה מלאכותית יכולה באמת להיות דומה לנו, והיכן עובר הגבול בין חיקוי של חיים לבין חיים ממשיים. לצד ההתקדמות המהירה של הטכנולוגיה (“הקִדמה דוהרת קדימה”), עולה חשש לאובדן החופש, הרגש והבחירה האנושית.

הטכנולוגיה מתפתחת במהירות עצומה, אך עלינו לשמור על האנושיות שלנו, על החמלה, החופש לבחור והיכולת להרגיש, ולוודא שהקידמה לא תהפוך אותנו לעותק של עצמנו, אלא תשאיר אותנו בני אדם בעלי נשמה ומשמעות.

אתמול היה מפגש מרתק אצל גלי בבית , מפגש בו ניתחנו את הספר "אני, רובוט"- היה מאד מעניין.

סופ"ש רגוע ושקט

שמוליק

שמוליק יקר

*************

כתבת מרחשי ליבך,

אני אישית לא מתחברת

לבינה מלאכותית,

לרובוטים וכיוצא בזה

ולכל החידושים בטכנולוגיה ..

אני לא יודעת בקצב הזה

עד להיכן עוד נגיע ...

לשבת ברכה

עליזה.

תודה עליזה יקרה על תגובתך,

אי אפשר לברוח מהקידמה , הרובוטיקה והבינה המלאכותית הופכות להיות מרכיב מרכז בחיינו שבלעדיו יהיה קשה מאד לחיות . 

אכן השיר עוסק במפגש שבין עולם הטכנולוגיה והבינה המלאכותית לבין האדם והאנושיות. הוא מתאר "ים של קוד ואותות" שבו אלגוריתם יוצר פעולות ומחפש משמעות, אך בתוך זה עולה שאלה עמוקה על הגבול שבין מכונה לאדם, בין חומר לנשמה.

השיר שואל האם בינה מלאכותית יכולה באמת להיות דומה לנו, והיכן עובר הגבול בין חיקוי של חיים לבין חיים ממשיים. לצד ההתקדמות המהירה של הטכנולוגיה (“הקִדמה דוהרת קדימה”), עולה חשש לאובדן החופש, הרגש והבחירה האנושית.

הטכנולוגיה מתפתחת במהירות עצומה, אך עלינו לשמור על האנושיות שלנו, על החמלה, החופש לבחור והיכולת להרגיש, ולוודא שהקידמה לא תהפוך אותנו לעותק של עצמנו, אלא תשאיר אותנו בני אדם בעלי נשמה ומשמעות.

שבת מבורכת ושקטה

שמוליק