שָׁלוֹם פְּנִימִי

יפה ומרגש, אסירת תודה: את אדם פשוט שאוהב את השגרה, לא מחפשת לך רהב, ואת אסירת תודה על מה שיש לך. תודה רבה לך אביה היקרה, יום טוב. שגרה מונעת תחושות של אי וודאות. 

זו אכן את מהיכרותי אתך. מחפשת את השלווה, את הטוב שבעולמנו. זו תכונה נפלאה. 

אַתְּ הוֹלֶכֶת לְאַט בְּתוֹךְ הַיּוֹם הַפָּשׁוּט, וּמוֹצֵאת בּוֹ עוֹלָם שָׁלֵם,
אַתְּ בּוֹחֶרֶת בְּשֶׁקֶט כְּמוֹ בְּבַיִת מֻכָּר שֶׁמְּחַכֶּה תָּמִיד לָךְ ,
אַתְּ לוֹמֶדֶת לְהִשָּׁעֵן עַל עַצְמֵךְ כְּשֶׁגַּלִּים עוֹבְרִים בַּלֵּב,
אַתְּ נוֹתֶנֶת לַאֲחֵרִים כָּתֵף, וּבְתוֹךְ זֶה מִתְחַזֶּקֶת גַּם אַתְּ,
וְאַתְּ מְגַלָּה שֶׁבֵּין נְשִׁימָה לִנְשִׁימָה שָׁם גָּר הַשָּׁלוֹם שֶׁלָּךְ.
 

אביה יקרה,
יש בשיר שלך רוך ושקט שמחלחלים לאט ומזכירים כמה עומק יש דווקא בפשטות. אהבתי את ההוקרה לשגרה ואת הבחירה להיות עוגן לעצמך ולאחרים, זה כתוב בכנות ובשלווה שמרגישים אמיתיים מאוד. 

שיר מקסים ומרגש.

ל"ג בעומר שמח

שמוליק

ורק אז מעריכים כמה חשובה הבריאות וכמה חשובה השיגרה - ביומיום - ועל כך מודה - שני שאין שני לו

.

שאיפה-בקשה צנועה, והיא מכילה את כל 

החשוב לך באמת ובתמים: טוב ורגיעה אצל 

יקירייך-אהובייך-אוהבייך. להיות להם עוגן.

ויודעת לומר "תודה!" על מה שיש לך. 

ואני אומרת לך "תודה!" על מי שאת, אביה

אהובה. גם על שירתך. <לב>

רבקה

---