כוכבים צועקים

אתה  משתמש בדימויים פיזיים ומרחביים ("משקופי גופך", "סמטאות", "איים בבשרך") כדי לתאר את האהובה. היא אינה רק אדם, היא טריטוריה שלמה שהוא מנסה לפענח, מקום שיש בו "מגירות נעולות" שצריך לפתוח.

הביטויים נעים בין עוצמה גופנית בוערת ("סמטאות בוערות", "סער בשרך") לבין משהו נשגב ומקודש ("סומנו על ידי מלאך", "כוכבים צועקים"). זה מרמז שהמשיכה היא לא רק פיזית, אלא חיבור גורלי ועמוק.

השורה המסיימת, "אין שעון לאהבה", היא המפתח. היא מבטאת את התקווה שהקשר הזה מתעלה מעל מגבלות הזמן – הוא נצחי, טוטאלי, ולא כפוף לחוקים הרגילים של העולם.

השיר משדר תחושה של חוסר מנוחה ("תוהה בך", "מחפש"). אתה נמצא בתנועה מתמדת של גילוי, כשהאהבה נתפסת כחוויה עוצמתית שיש בה גם כאב או "סער", אך גם תקווה גדולה.

זהו שיר אהבה יצרי ומטאפורי מאוד, שבו הגוף הופך למפה של הנפש.

מ ק ס י ם - שבטובה

אתה מחפש בה ואתה מוצא שם איים בסער בשרה תקווה כי אין שעון לאהבה. תודה רבה לך אדם היקר, שבת טובה.

אדם יקר,
שיר חזק ומסתורי עם דימויים שנוגעים עמוק, בין חיפוש, תשוקה וגעגוע. במיוחד נוגע הרעיון שאין שעון לאהבה, שמותיר תחושת תקווה יפה.

יפה  כתבת.

שבת מבורכת ושקטה

שמוליק

תשוקה ולהט, סער הרגשות שאינן דועכות לרגע. 

כזו הנוגעת היטב בדברים ולא מתנצלת.

שיר קצר עם מחשבה עוצמתית -

על נושא האהבה.

  אפילו הכוכבים צועקים.

 מעניין.

שבוע טוב ומבורך ובשורות טובות.