סיפורים

מצב האומה

לא אגדה רעי ולא חלום עובר.
מיומנו של משוגע על המדינה.

 

אח.. איך שהזמן רץ.

רק אתמול עמדנו על נפשנו ונלחמנו מול כל צבאות ערב, והנה חלפו למעלה משבעים וחמש שנה.

ממדינה עם חיתולים וחצי מיליון תושבים, ותלושי מנות הקיצוב, וסיפולוקס ששימש כפצצות מצרר, למדינה שבה יש 2 מכוניות לכל פועל (למרות שכבר אין - כמעט - פועלים)

ממדינה שאזרחיה הראשונים באו ממקומות שעיקר עיסוקם היה ב"לופט גשעפטן",לאנשים עובדי אדמה, אוהבי אדמה ופורצי דרך בהייטק.

מאנשים שייסדו מדינה על בסיס סובייטי והפכו אותה לדמוקרטיה על בסיס אמריקאי.

נראה שחזונו של האיש והאגדה (והזקן) - עם ככל העמים - התגשם במלוא הדרו, ואף למעלה מכך.

 

ואף על פי כן , כאשר חותכים עצים, ניתזים שבבים.

כי ככה זה בכור היתוך. יש צדדים לכאן ויש צדדים לכאן. (וגם לשבבים יש ערך)

זו המדינה היחידה בעולם (חוץ ממרוקו) שהיה לה רמטכ"ל מרוקאי.

זו המדינה היחידה בעולם שלנשיא יש "בית הנשיא" ו"מעון ראש ממשלה" בירושלים,  אך יש להם גם דירת שרד "במעשיהו".

 

זו המדינה היחידה:

שהצבא הוא צבא העם אך חצי מהעם אינו הולך לצבא,

שמחיר מאפה וקפה עולה כמו נסיעה לברלין (עם קפה ומאפה)

שאנשים נוסעים לברלין רק כדי לחזור ולמחוא כפיים בנחיתת המטוס.

שעיר שלימה נקראת ע"ש מפעל לבגדים ("אתא")

שהורגים אדם בוויכוח על מקום חנייה, אך מוכנים לספוג כדור במקומו - בעת מלחמה.

שחופש הדיבור הוא רק לאוכלוסיה אחת, ואילו לשנייה זו הסתה.

שבית המשפט הפך - דה-פקטו - לרשות מחוקקת והמשטרה לרשות שופטת.

שאדם אשם כל עוד לא הוכחה חפותו. וגם זה בעירבון מוגבל.

ששליש מאנשיה נמצא מתחת לקו העוני, אך אף אחד לא מת מרעב, אלא מבושה.

שהמשטרה יכולה לעצור אדם על הינד עפעף,(לסמרטפון) אך אינה מסוגלת להדביר את הפשיעה בנתניה. (ובכלל)

שהגז זורם חינם בכמויות ענק, אך מחירו לצרכן רק עולה.

זו המדינה

שכאשר ספורטאי חוזר עם מדלית ארד, מחכים לו בשדה התעופה 100 אלף איש

אולם כאשר נער חוזר מחו"ל עם מדלית זהב במתמטיקה,

מחכים לו רק שבעה אנשים (כולל המורה ונהג המונית).

זו המדינה היחידה שנקראת על שמו של אדם שבכלל גר במצריים. רק בגלל הבטחה קדומה לסבא שלו.

ויש עוד על מה לקטר, אבל ..

זו המדינה היחידה בעולם שאני מוכן למות בעדה, ובעיקר לחיות בה.

כי אני זקן מכדי להילחם, וצעיר מדיי מכדי לא להיות.

 

חג עצמאות שמח

 

 

 

תגובות

דני זכריה / כי אני זקן מכדי להילחם / 22/04/2026 14:29
שמואל כהן / היטבת לשלב הומור, ביקורת עצמית וגאווה לאומית, ולצייר את ישראל על כל ניגודיה: / 22/04/2026 16:45
גלי צבי-ויס / וואו! ❤ / 23/04/2026 08:12
בבר 1 / גם חיוך וגם הסכמה, זה היה שווה את הכתיבה...🌷 / 23/04/2026 09:27