מילאו כיסיי באגוזים / אל גינת אגוז /

כמו יציאת מצרים מנקודת ראות של משפחה, אב המשפחה, ארבע קושיות. ויש קושיות שלא נפתרות ומתחברות אל חג הפסח מנקודת ראותך כשרק הגעת לארץ. כשהתקווה הייתה תקווה לשלום, וכיום?

.

גליתי יקירתי, גליתי האהובה, 

אני מהססת בין הרצון לשלום אמיתי, גם 

שלום-בית, לבין המציאוּת והייאוש.

ובכל זאת, אַתְּ יודעת. ובכל זאת.

תודה גדולה-ענקית על דברייך, על הבית!

שלך, <לב>

רבקה

---

חג שמח רבקה אהובה. 

כל כך יפה את מתארת את הרגשת ה״עוד מעט״. זו ההרגשה עמה גדלתי, במשך הילדות. ״אנחנו״ היינו הקטנים, שואפי השלום-ו״הם״ היו החזקים, שלא רצו בכך.

והנה, אנחנו לוקחים על גווינו הקטן את כל העולם!

ואני לא מרגישה יותר שאו-טו-טו יבוא השלום. להיפך: שאם יציע טבעת-המדינה תסרב!

וחג הפסח? בו מעולם לא האמנתי. אבל אבאאמא כן..

.

הו.

הו-ו-ו !!

הרי רצח.ו את יצחק רבין אך ורק מתוך "החשש

הנורא" שאכן, יביא-יבוא שלום. 

חג הפסח, יציאת מצריים - אפילו סבא וסבתא

(גם מצד אמי, גם מצד אבי), על אף היותם

דתיים מאוד,  לא האמינו בסיפור, אם כי דייקו

בחג. ואני מספרת לך על לפני  ה-מ-ו-ן שנים,

לפני שהארכיאולוגיה גילתה-חשפה שמעולם

לא היו-נוכחו שבטי ישראל במצריים.

תודה רבה-גדולה על קריאה + תגובה + שיחה, 

BB יקרה. <לב>

רבקה

---

1.

השיר מתאר זיכרון תמים של שיר ילדים (“מילאו כיסי באגוזים”) שנשזר בתקווה גדולה לשלום ואהבה בין עמים, תקווה שנדמתה קרובה אך נותרה לבסוף חלום נסתר ולא ממומש.

גם תקוות יפות ופשוטות עלולות להישאר בגדר חלום אם המציאות אינה מאפשרת להן להתגשם.

2.

השיר מחבר בין פסוקי שיר השירים לאווירת חג הפסח בבית , ההכנות, השולחן הערוך, הילד הלומד את ארבע הקושיות והסיפור על יציאת מצרים , ויוצר תחושה של המשכיות בין עבר מקראי להווה משפחתי חי.

חג הפסח אינו רק זיכרון היסטורי, אלא חוויה חיה ומתחדשת בכל בית, המחברת בין דורות, אמונה, אהבה ותקווה לגאולה.

תודה רבקה יקרה על שני השירים האקטואלים גם לימינו אלה.

חג שמח ושקט עד כמה שניתן.

שמוליק

.

תודה רבה-גדולה על קריאה +תגובה מפורטת, 

שמואל, חבר יקר לי מאוד! <לב>

חג שמח, שקט, מיטיב, ככל שניתן. 

רבקה

---

השיר הראשון
שיר על אובדן התמימות – המעבר משיר ילדים אופטימי שלמדו בארץ, למציאות שבה החזון נשאר כלוא במגירה
השיר השני

השיר מעלה תחושה של געגוע ונוסטלגיה לסדר משפחתי של פעם, שבו הסיפורים הגדולים של העם היהודי הרגישו קרובים וחיים.

.

חג שמח, נעים, מיטיב, שקט, 

ותודה רבה-גדולה-מאוד על קריאה + תגובה, 

אביה אהובה. <לב>

רבקה

---

החירות תגיע

גם אם , תתמהמה

.

הו. 

חג שמח,

ותודה רבה-רבה על קריאה + תגובה, אדם יקר. <לב>

רבקה

---

הראשון: את השיר לילדים "מילאו כיסי באגוזים"  למדת בארץ כאשר התקווה דמתה ליד מושטת לשלום. רק להתקרב יותר והנה הוא יקוד קידה ויענוש טבעת לאצבע. הקמיצה בידה של המידה. חלם שנותר במגירה סודית.

השני: אל גינת אגוז יורדת כאשר פסח בפתח, שיר השירים, שלמה המלך ואת תוהה היכן השולמית. האם יבוא אלינו אלינו הנביא, הילד הכי קטן בחזרות על ארבע הקושיות, אביך על האפופאה של יציאת מצריים. אליהו הנביא באף דור לא הגיע וגם בדורות הבאים לא יגיע.

תודה רבה לך רבקה היקרה על שני הקצרצרים. חג שמח ושקט.

.

חג שמח ומיטיב ושקט,

ותודה רבה-רבה על קריאה + תגובה, דני אהוב. 

<לב>

רבקה

---