שמעתם על הקונדור ... *

רבקה יקרה,
הקונדור שפתח את השיר אינו רק אורח שטעה בדרך , הוא בעיניי דימוי מופלא לנפש הנושאת עמה מרחבים, זיכרונות ושורשים גם כשהיא נוחתת בארץ אחרת. מן המעוף של הקונדור את מובילה אותנו אל ההסבר העמוק ל"ככה" שלך, ומגלה שכל מילה נולדת מתוך נופי האנדים, ההיסטוריה והכאב שעיצבו אותך. שיר עשיר בדימויים, רב־עוצמה ומעורר מחשבה, שנשאר עם הקורא גם אחרי הקריאה.

שבת מבורכת ושקטה

שמוליק

.

תודה רבה על קריאה + תגובה, שמואל, איש

יקר!

שבת שלום ומיטיבה לך, לכם. <לב>

רבקה

---

מטלטל: שם אין מניין לאדישות, שם יש מניינים הרבה לסבל, לעלבון, למהפכות ואת במינינם ואת כותבת ככה. תודה רבה לך רבקה יקרה, ערב טוב ושבת טובה ומיטיבה. הגירסה הראשונה אכן הייתה פחות ברורה. 

משק כנפי היצירה נשמעים ומהדהדים בשיר הזה. הקונדור והמבט ממעל, כמהות הכתיבה עצמה. 

שיר יפה מאוד כתוב בלשון עבר עברית עתיקה וטובה ממש יפה 

עוצמתי עד מאד. אהבתי את הדימויים

מענינת התשובה הממוסגרת בטעותו של הקונדור, והאנלוגיה המשתמעת מהפתיח לשיר ומהשיר עצמו.

רבקתי היקרה, את באה מ'שם'. ממקןם שרק מי שחי שם יודע מהו.

אני ראיתי את השם שלך, הייתי שם אורחת לרגע,

אז ראיתי את האנדים אבל לא יכולתי לרדת לסוף דעתם כש...

כשהקונדור רואה אותם ממרום מעופו.

אני ראיתי אותו במעופו, אך הוא היה רק נקדה שם למעלה בשמיים והוא לא סיפר לי את סיפורה. אבל

הקונדור ממעופוו רואה את יצירתך, הוא יודע אותה.

רבקתי היקרה, כשקראתי את המילים - אני באה משם - לרגע התנתקתי מסיפורך ונעתקה נשימתי, זה לקח אתי אל סיפור אישי שלי על המושג "שם".

סבתא שלי תמיד השתמשה במילה הזו, אמרה אותה תמיד בפולנית Tam. וה'שם' שלה זה היה מיידנק ואויישוויץ ואבדנים. אף פעם לא הזכירה שמות, זה היה תמיד - שם.

סליחה רבקתי שסיפורך על השם שלך לקח אותי למקום אחר.

מחבקת אותך רבקתי היקרה, רבקתי האהובה. 

פשוט נהדר  המילים המושגים המקומות שאני כמה להגיע אליהם