סְפִינָה יְפַת מַרְאֶה / אילנה. פ ©

כמו שטה תקוה בלב ים .עדין וענוג 

תודה אודי. התקווה היא זו, שדוחפת אותנו הלאה במסע החיים. 

השיר מתאר ספינה יפה השטה בים האפור של השגרה, סמל למשהו מיוחד, טהור ומלא אור בתוך עולם יומיומי ואפור. למרות בדידותה והמרחק שלה, היא מצליחה לגעת בלבך אילנה יקרה ולעורר בך רגש, גם אם לא תפגשי אותה לעולם.

יש בחיים דברים או אנשים ייחודיים שמאירים אותנו מבפנים, גם אם הם רחוקים, לא מושגים או זמניים. עצם הידיעה שהם קיימים והיכולת להרגיש אותם – מעניקה משמעות, תקווה ואהבה.

יפה ומרגש כתבת אילנה יקרה.

שבת שקטה עד כמה שזה ניתן

שמוליק

תודה שמוליק, אוהבת מאד התובנות שאתה מוציא משורותיי. גם אם יש בחיינו  אנשים נסתרים [וורטואליים] ניתן לחוש בליבם הטהור.

נהנית מאד מהתמונה הנהדרת שצירפת. אין פלא שהנערה בתמונה מצפה לבוא הספינה כלילת השלמות.

ספינה יפת מראה

שטה לה בחיים

נותנת בך אור

מהרהרת בה באהבה

נשמה ייתרה.

שבת תקווה רננה

ממני עליזה.

האנשתי הספינה... ואולי להיפך :-)
תודה יקירה על תגובתך 

הניגוד בין החול לרוח השיר מעמיד את "הים האפור של השגרה" מול ספינה "זהובה" ומוארת. הספינה מייצגת משהו נעלה, טהור וחגיגי (עם "נשמה יתרה") שחודר לתוך האפרוריות של היומיום.

קשר פנימי עמוק למרות שהספינה בודדה ושטה בים "סגור ונעול" (אולי עולמו הפנימי של האדם או גורל חסום), את מוצאת "מסילות של משי" ישירות אל לב הדוברת. זהו קשר שלא זקוק למגע פיזי או לנוכחות ממשית כדי להתקיים.

אמונה בדבר שאינו נראה הבית האחרון הוא החזק ביותר – את מצהירה שגם אם הספינה לא תגיע לעולם ליבשה (כלומר, החלום או האידיאל לא יתגשמו במציאות) וגם אם היא לא רואה אותה, היא עדיין אמיתית.

התעלות מעל המציאות השיר חוגג את היכולת האנושית לאהוב ולהעריך יופי ורוחניות בזכות עצמם, בלי צורך ב"קבלות" או במימוש מעשי.

שיר על היופי שבלב ועל היכולת למצוא משמעות ואור גם כשהסביבה נראית אפורה וסגורה.

תודה ושבטובה

אביה אהובה, תודה על שפרסת שורותיי שתי וערב, כשטיח מלא גוונים ואור. 
חיבוק }{ }{ 

אנלוגיה בין הספינה המשייטת בין גלי הים, לבין האהבה. זו הכמיהה המנהלת אותך תמיד וכך יאה. 

גלי יקרה, שמחה מאד על פירוש מעניין שנתת והארת זווית אחרת לשורותיי, עליה לא חשבתי.
חיבוק }{ }{  

.

שיר עדין-עדין, רגיש-רגיש, פנימי-אישי, בנוי

על דימוי מטפורי של כמיהה ותקווה. 

דיבר אליי. מאוד. 

תודה רבה לך, חברה יקרה. <לב>

רבקה

---

רבקה יקרה, אכן כשכתבתי עלתה לנגד עיני הספינה, כדימוי ומשל לדמות עלומה ומסתורית שאינה רוצה להתגלות, ואין לי אלא להסתמך על מילותיה הכתובות.
תודה על מילותייך החמות }{ }{

יפה ומרגש: ספינה בודדה בים האפור של שגרה והיא בוחרת לשוט בים סגור, מצאה לה מסילות של משי אל ליבך הפתוח ואת מהרהרת בה באהבה כי היא אמיתית ויש בה נשמה יתרה. תודה רבה לך אילנה היקרה, המשך שבת טובה ושקטה.

התודה היא לך דני יקר. שבוע שקט ורק בשורות טובות 

תודה רבה משה יקר. מעריכה תגובתך

תודה רבה ZR, ואהבתי את זווית הראיה המעניינת שלך }{ }{

בהן אנו מייצרים לעצמנו דמיון (בתקווה שיהפוך למציאות) - או במקביל, מציאות רחוקה שאינה ברת השגה אך קיימת.

וכדי לתת משקל סגולי וערכי לדמיון הזה, או למשאת הנפש, אנו קושרים כתרים משמעותיים, למושא הדימיון, כגון:

סְפִינָה יְפַת מַרְאֶה,

וְכֻלָּה זָהָב וְאוֹר גָּדוֹל.

וְגַם אִם אֵינִי רוֹאָה אוֹתָהּ,

אֲהַרְהֵר בָּהּ בְּאַהֲבָה, כִּי יָדַעְתִּי,
אֲמִתִּית הִיא הַסְּפִינָה, וְיֵשׁ בָּהּ נְשָׁמָה יְתֵרָה.

שאם לא כן מה הטעם להמתין.

הדימויים שלך, אילנה, מלהיבים.

הערה:
יש שיפרשו את "בדידותה של הספינה",  וּבְחִירָתָהּ לָשׁוּט "בְּיָם סָגוּר" כמשל לנו עצמנו, (הסגורים בתוך ד' אמות) או למשוררת הכותבת שיר זה, אשר בחלוף הזמן תמצא מסילות ללבבה אשר יוציאוה מהבדידות.

נ.ב. עניתי למייל שלך

יש אנשים שמעדיפים להתבודד, אם מחרדה או מסיבות אחרות. ולנו לא נותר אלא להבין אותם באופן בו הם רוצים "להישמע".  ויש מאיתנו שמסוגלים להבין אותם "מבין השורות" ולמצוא את הטוב והטהור שבהם.
תודה רבה אברהם יקר על זווית הראיה שלך את שורותיי.