כֻּלְךָ וְכֻּלִי קוֹלִי וְקוֹלְךָ

אַתְּ פּוֹתַחַת אֶת לִבֵּךְ בְּלִי פַּחַד,
וְנוֹתֶנֶת אֶת קוֹלֵךְ כְּמוֹ נָהָר זוֹרֵם.
חֲלוֹמוֹת מְקֻמָּטִים מְבַקְּשִׁים יָד עֲדִינָה,
שֶׁתַּחְלִיק אוֹתָם וְתַעֲנִיק לָהֶם אַהֲבָה,
וְאָז קוֹלְךָ וְקוֹלוֹ נִפְגָּשִׁים  וְהַלֵּב נַעֲשֶׂה לְאֶחָד. 

השיר מבטא רצון עמוק לאהוב ולהיחשף באמת, בלי פחד ובלי ציניות. את מבקשת לתת את כל לבך ואת קולך, לחלוק את חלומותיך ומבקשת ממנו  שיקבל אותם ברוך ויחדש בהם תקווה.

כאשר שני אנשים נפתחים באמת ונותנים זה לזה את כל לבם  קולם מתאחד והם נעשים אחד. 

יפה ומרגש כתבת אביה יקרה

שבוע טוב ושקט

שמוליק

.

המשפט שאחרי השיר - וואו! מעולה!

והשיר: יש בו שני חלקים. 

החלק הראשון מסתיים בשורה >>>

"מקומטים כמו עברו סחיטה. " (סליחה, בלי

ניקוד.)

עד כאן, שיר אחד. אישי מאוד, נשי מאוד,

שלם בתוך עצמו. 

החלק השני פותח ב-

"אַתָּה - / בוא וגהץ אותם" (שוב: סליחה,

בלי ניקוד),

וממשיך בכמיהה להיות ל-אחד. 

נשי מאוד, אוהב מאוד, שלך, מאוד. <חיוך>

תודה רבה-גדולה על שירתך, אביה אהובה,

ושבוע טוב ומיטיב. <לב>

רבקה

---

אביה יקירתי, אני קוראת בשורותייך בקשה נואשת, אך בטוחה, לחיבור אנושי עמוק, שמתחיל בשקט פנימי ומסתיים באחדות מוחלטת. כייף לקרוא אותך }{ }{

רק כשקיים אמון מוחלט בין אנשים ניתן להתערטל רגשית, להביא את כל כולך לתוך היחסים. 

שאיפה למיזוג: את קוראת לו שיתכסה בקולך ותמסרי לו כולך ותבקשי את כולך ואולך כולך וכולו, קולו וקולך תהיו לאחד. תודה רבה לך אביה יקרה, לילה טוב ושקט. 

קריאות אהבה ותשוקה

עזים, כבשורה הצועקת ממך