בֵּין צְפִירָה לִצְפִירָה🌹🌻🌹

לא פשוט ללמד בזום אך אתה כבר מתורגל, לצערנו הרב. יותר מכל היית רוצה לטעת בילדים בכיתה מעט תקווה, יהיה טוב. 

תודה גלי יקרה על תגובתך,

לא פשוט ללמד בזום והשיר הזה מתאר מורה ותלמידים המנסים להמשיך ללמוד ולשמור על קשר אנושי בין אזעקה לאזעקה, כאשר המציאות הביטחונית הרועשת חודרת אל תוך הכיתה והלב מתמלא תפילה ותקווה.

גם בזמנים קשים ולא יציבים, הלימוד, הקשר האנושי והתקווה יכולים להיות עוגן המחזק מורים ותלמידים ומאפשר להם להמשיך יחד. 

יום טוב רגוע ושקט ונחזור ללמד במהרה  בכיתה רגילה

שמוליק

הפער בין הבית למלחמה

השיר נפתח בתיאור המרחב הביתי שהפך למרחב לימודי מאולתר: "הסלון הוא כיתה". השקט בבית אינו שקט של שלווה, אלא שקט דרוך שנמתח "בין צפירה לצפירה". המורה מנסה לייצר שגרה לימודית ("לוח", "דף עבודה") בזמן שבחוץ "העולם רועש" מטילים ואזעקות.

החיפוש אחר קשר אנושי דרך הריבועים

הביטוי "לחפש עיניים בתוך ריבועים קטנים" ממחיש את הקושי של הלמידה המקוונת. המורה לא רק מלמד חומר, אלא מחפש סימני חיים ושפיות אצל תלמידיו. השאלה "אתם שומעים?" מקבלת משמעות כפולה: גם בדיקה טכנית של המיקרופון, וגם זעקה לבדיקה אם יש מישהו בצד השני שחווה את אותה חרדה.

המורה כעוגן וכשורד

השיר חושף את הפגיעות של המורה:

הציפיות: "הם מחפשים בי עוגן".

המציאות: "אני מחפש אוויר".
המורה נדרש לשדר "תקווה" ו"דעת" בזמן שהוא עצמו מרגיש את חוסר היציבות. המאמץ הוא לבנות "גשר של דעת" מעל התהום של המלחמה.

ה"ביחד" הדיגיטלי

סיום השיר אופטימי ומדגיש את השותפות: "אנחנו דופק אחד חי". למרות המרחק הפיזי והמסכים המפרידים, המורה והתלמיד עוברים יחד את הטראומה. הם שותפים לציפייה לסיום המצב – "שורדים את המתי?".

כתיבה יפה ובוקר מחבק ונפלא

לסיכום: השיר מעלה על נס את החוסן האזרחי ואת תפקידם של אנשי החינוך בימי חירום. הוא מראה שהלמידה היא רק הכלי, בעוד שהמטרה האמיתית היא השמירה על הקשר האנושי ועל התקווה בתוך ה"יום האפור והמריר".

האם תרצה שאנסה למצוא חיבור בין השיר הזה לשיר ה"גשר" ששלחת קודם? בשניהם מופיע הדימוי של בניית גשר בזמנים לא יציבים.

תודה אביה  יקרה על תגובתך המפורטת.

לא פשוט ללמד בזום והשיר הזה מתאר מורה ותלמידים המנסים להמשיך ללמוד ולשמור על קשר אנושי בין אזעקה לאזעקה, כאשר המציאות הביטחונית הרועשת חודרת אל תוך הכיתה והלב מתמלא תפילה ותקווה.

גם בזמנים קשים ולא יציבים, הלימוד, הקשר האנושי והתקווה יכולים להיות עוגן המחזק מורים ותלמידים ומאפשר להם להמשיך יחד. 

יום טוב רגוע ושקט ונחזור ללמד במהרה  בכיתה רגילה

שמוליק

זועק, נוגע ללב: לא פשוט בימים טרופים אלה ללמד בזום, מורה ותלמיד שורדים את "המתי". תודה רבה לך שמוליק יקר, שנדע ימים טובים מאלה.

תודה דני היקר על תגובתך,

לא פשוט ללמד בזום והשיר הזה מתאר מורה ותלמידים המנסים להמשיך ללמוד ולשמור על קשר אנושי בין אזעקה לאזעקה, כאשר המציאות הביטחונית הרועשת חודרת אל תוך הכיתה והלב מתמלא תפילה ותקווה.

גם בזמנים קשים ולא יציבים, הלימוד, הקשר האנושי והתקווה יכולים להיות עוגן המחזק מורים ותלמידים ומאפשר להם להמשיך יחד. 

יום טוב רגוע ושקט ונחזור ללמד במהרה  בכיתה רגילה

שמוליק

תודה צביקה היקר על תגובתך,

לא פשוט ללמד בזום והשיר הזה מתאר מורה ותלמידים המנסים להמשיך ללמוד ולשמור על קשר אנושי בין אזעקה לאזעקה, כאשר המציאות הביטחונית הרועשת חודרת אל תוך הכיתה והלב מתמלא תפילה ותקווה.

גם בזמנים קשים ולא יציבים, הלימוד, הקשר האנושי והתקווה יכולים להיות עוגן המחזק מורים ותלמידים ומאפשר להם להמשיך יחד. 

יום טוב רגוע ושקט ונחזור ללמד במהרה  בכיתה רגילה.

שמוליק

.

וואו. 

כל הכבוד, באמת.

גם על השיר: משקף את המציאות בדיוק,

את נסיונך עם תלמידיך, ואת ה-ביחד. 

תודה רבה-רבה, שמואל יקר לי מאוד. <לב>

רבקה

---

תודה רבקה  יקרה על תגובתך המרגשת.

לא פשוט ללמד בזום והשיר הזה מתאר מורה ותלמידים המנסים להמשיך ללמוד ולשמור על קשר אנושי בין אזעקה לאזעקה, כאשר המציאות הביטחונית הרועשת חודרת אל תוך הכיתה והלב מתמלא תפילה ותקווה.

גם בזמנים קשים ולא יציבים, הלימוד, הקשר האנושי והתקווה יכולים להיות עוגן המחזק מורים ותלמידים ומאפשר להם להמשיך יחד. 

יום טוב רגוע ושקט ונחזור ללמד במהרה  בכיתה רגילה

שמוליק

הלימוד בזום, אקטואליה לא הכרחית, אך נדרשת.

אבל ככה זה בימים שאינם כתיקונם.

תיארת היטב את המצב העכשווי.

תודה רבה שמוליק.

תודה בברועל תגובתך,

אכן לא פשוט ללמד בזום והשיר הזה מתאר מורה ותלמידים המנסים להמשיך ללמוד ולשמור על קשר אנושי בין אזעקה לאזעקה, כאשר המציאות הביטחונית הרועשת חודרת אל תוך הכיתה והלב מתמלא תפילה ותקווה.

גם בזמנים קשים ולא יציבים, הלימוד, הקשר האנושי והתקווה יכולים להיות עוגן המחזק מורים ותלמידים ומאפשר להם להמשיך יחד. 

יום טוב רגוע ושקט ונחזור ללמד במהרה  בכיתה רגילה

שמוליק