שמש בהירה של זכרונות

קַיִץ מְהַלֵּךְ בִּי עַד כְּלוֹתוֹ
מַשִּׁיל זִכְרוֹנוֹת צֶבַע בַּחֲדָרִים.
עִם עֵינַיִם לֶעָתִיד יוֹדַעַת
רְגָעִים שֶׁל חֶמְדָּה נִבֶּטֶת 
מִשֶּׁמֶשׁ בְּהִירָה שֶׁל זִכְרוֹנוֹת.
יָמִים טוֹבִים בַּפֶּתַח מְבַשְּׂרִים אַהֲבַת חַיִּים
בָּעוֹרְקִים זוֹרֶמֶת לָהּ שְׁלֵוָה

מְאִירָה פִּנּוֹת נִדָּחוֹת שֶׁל תּוֹדָעָה.
הִפְשִׁיר הַלֵּב מֵעֶרְגוֹנוֹת
לֹא נְהִירִים בָּאִים בַּחֲשֵׁכָה
לְחַבֵּק דְּמוּתִי.
נַחַת בַּבַּיִת מְאִירָה שְׁבָרִים
וּסְדָקִים.