לא לשכוח אף פעם

.

עדין-עדין. 

כמו ביקורתהּ, כנראה. 

תודה רבה, אודי יקר. <לב>

רבקה

---

השיר מתאר בוקר נוסף תחת מציאות של ממ״ד וחוסר ודאות, ובתוך המתח אתה נזכר בדבריה של אישה שכתבה לך  בביקורתה העדינה אך הנחרצת, ובחכמה שהשאירה בך חותם. מתוך הזיכרון אתה שואב כוח, אמונה והכוונה להמשיך לצעוד.

גם בזמנים קשים ומעורערים, מילים אמיתיות ואוהבות יכולות להיות מצפן פנימי, ולכן חשוב לא לשכוח את החכמה, האהבה והאמונה שנותנים לנו כוח להמשיך.

יפה כתבת אודי היקר

לילה טוב ושקט

שמוליק

נ.ב- כתבתי סיפור חדש במדור סיפורים, אשמח אם תקרא אותו.

אקרא. מאד אוהב את סיפוריך

יכול להיות שאתמול נפגעת מדבריה, אך היום בפרספקטיבה של זמן אתה יכול להביט בהם אחרת. לספוג אותם, ולזכור היטב. 

מבטא משמעות: אתה מהרהר בדברים שהיא כתבה לך אתמול ואתה מלטף מעדנות, עלי פרחי החוכמה שהיא הותירה לך לנשום ולספוג אל תוכך. לדעת. להאמין להמשיך ללכת ולא לשכוח אף פעם. תודה רבה לך אודי היקר, יום טוב ושקט.

השגרה של אי-ודאות ("עוד יום של ממ"ד")

השיר נפתח בתחושת שחיקה ודאגה: "מתי זה ייגמר". הממ"ד הוא סמל למציאות ישראלית של חרדה, סגירות וחוסר אונים מול המצב הביטחוני. הבוקר שעולה אינו מבשר על התחדשות, אלא על המשך של אותו מצב דחוק.

 המילים כעוגן ("הדברים שכתבת לי אתמול")

אל מול החרדה של הממ"ד, אתה פונה אל הטקסט. דבריך אליה פונה השיר מהווים עבורו מקלט רוחני. יש כאן הערכה רבה לביקורת שלה, שמתוארת כשילוב נדיר של "מעודנת" אך גם "נחרצת ותקיפה". הביקורת הזו היא לא פוגענית, אלא כזו שמניעה למחשבה.

"פרחי החוכמה" – המילים כחמצן

הדימוי המרכזי בשיר הוא "עלי פרחי החוכמה". אתה "מלטף" את המילים שלה, פעולה המעידה על יחס של כבוד ואינטימיות כלפי המחשבות שהיא חלקה איתו.  "נושם" ו"סופג" אותן – הן הופכות להיות חלק ממך, והן אלו שמאפשרות לשרוד את היום בממ"ד.

 המסר הסופי: להמשיך ללכת

הבית האחרון מסכם את התועלת שמופקת מאותו קשר וחוכמה:

לדעת ולהאמין: המילים נותנות ידע אך גם אמונה, שהיא הכרחית בזמן משבר.

להמשיך ללכת: זוהי הקריאה לפעולה – לא להיעצר בתוך החרדה, אלא להמשיך בתנועת החיים.

לא לשכוח: החובה לזכור את הרגעים היפים, את השיעורים שנלמדו ואולי גם את מי שהעניק לו את הכוח הזה.

השיר מדבר על הכוח של רוח האדם והקשר הבינאישי להוות משקל נגד למציאות קשה ולוחצת. המילים והחוכמה של האחר הן ה"ממ"ד האמיתי" – המקום שבו הנפש יכולה לנשום ולהתחזק כדי להמשיך הלאה.

יומשקט ונהדר

במה זכיתי שתכתבי לי,יפה שאת,ביקורת  כלאחד

מגדולי המשוררים?.....

מבוקר לאחר ממ"ד

וביקורת...

מנצחים-עלי הכותרת